כלכלה ותקציב

ורק לכולנו לא נשאר

ערכנו ניתוח השוואתי של ההסכמים הקואליציוניים ומצאנו מגמה מדאיגה וחסרת תקדים של חלוקת כספים למגזרים ספציפים וללא התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות. במתן תקציבים שווים מבלי להעמיד שום דרישה או קריטריון המדינה מוותרת מיוזמתה על המנוף היחיד שלה כדי ליצר שוויון הזדמנויות מהותי - זה יעמיק את הפערים, זה יצמצם את הנגישות לחינוך איכותי וזה יגביר את תופעת המיון והסינון שתגביר את החלוקה המעמדית והעדתית.

אמא מלווה את הילדים לבית הספר

אני לא יודעת למה זה הפתיע אותי. הרי קראנו את ההסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה הזו, וראינו את סעיפי הרזרבות העצומים ששוריינו בהצעת התקציב והבנו ששם חבוי הכסף הקואליציוני (12.5 מיליארד!! לעומת 1.4 מיליארד בתקציב של ממשלת בנט-לפיד). אבל כששמעתי את קרן מרציאנו מקריאה את ההתחייבויות הקואליציוניות פשוט לא האמנתי, ולכן התגייסנו יחד במרכז מנור וניתחנו יחד את ההסכמים.

  • 3.7  מיליארד ש"ח תוספת תקציב למוסדות תורניים – עלייה של כ-50% מהתקציב הקודם, ויותר מסך כל הכספים הקואליציונים של הממשלה הקודמת!;
  • 125 מלש"ח תוספת לתמיכה בתרבות יהודית חרדית – עלייה של כ-120%; 
  • 0.5 מיליארד ש"ח לתקציבי חינוך ממלכתי-דתי (=החמ"ד) שעולים בכ-75%, שמתוכם 170 מלש"ח תוספת ל-"מענה תקציבי למאפיינים הייחודיים של החמ"ד" ועוד 200 מש"ח ל"הקלה בתשלומי הורים", שכפי שדווח השר מתעקש שיהיו רק בחמ"ד.
  • תקציב משרד המשימות הלאומיות (משרד ההתיישבות לשעבר) גדל בלמעלה מ-400 מלש"ח (עליה של למעלה מ-400%), ועל מה מוצאים את הכסף? הנצחת מורשת הרב דרוקמן, התיישבות, תרבות וזהות יהודית, וכו' וכו'. כספים שמטיבים רק עם מגזר אחד ושחייבים לבוא על חשבון מגזרים אחרים והציבור בכלולותו. 

ואפשר להמשיך, אבל אני מזמינה אתכם לחזות במו עיניכם ולראות כיצד הכספים דוחפים אותנו עוד מעבר לצוק לעיגון האוטונומיות.

ואני לא משלה את עצמי, כספים קואליציונים תפקידם להיטיב עם הרכב הקואליציה הנוכחית, אך אני רק שואלת את עצמי איפה העלייה הגדולה, או אפילו הדומה בתקציב קואליציוני לתלמידי הפריפריה או סתם לתלמידי החינוך הממלכתי, ילדיהם של מצביעי הליכוד המסורתיים והחילוניים? חיפשתי ולא מצאתי.

זה נורא משני טעמים:

  1. כי זה תקציב מגזרי, שיפגע בכלכלה וקורע את החברה;
  2. כי זה תקציב מגזרי, שמשנה את האופי של מוסדות המדינה (צבא, חינוך, תרבות..) – הם לא יהיו ממלכתיים אלא מגזריים והם לא יהיו ציבוריים באופיים, אלא רק במקורות המימון שלהם.

פירוק החינוך הציבורי ממלכתי בישראל

הכספים הקואליציונים בתחום החינוך, יובילו למצב חדש בו המדינה מממנת מתקציבה בתי ספר פרטיים וחצי פרטיים באופן זהה לביה"ס הציבוריים. אלו מוסדות שכמעט ואינם מפוקחים על ידה, אינם מחוייבים להיעדר אפליה, אינם מחוייבים לקבלת הכרה או רישיון הפעלה ממשרד החינוך וככלל יהיו פטורים כמעט מכל החובות המוטלים על בתי ספר ציבוריים.

הכספים הקואליציונים הללו ייצרו תמריץ להפיכת כלל ביה"ס הציבוריים (רשמי) לחצי-פרטיים (מוכש"ר). הם ישנו את פניה של כלל מערכת החינוך בישראל, למערכת חינוך שאינה ציבורית עוד. הם יעמיקו את הפערים, יצמצמו את הנגישות לחינוך ציבורי איכותי ויגבירו את תופעת המיון והסינון שתוביל לחלוקה מעמדית ועדתית.

אנשי המקצוע במשרד האוצר ידע לעצור סחף שכזה במערכת הבריאות, התנגדו לשר"פ ולתיירות מרפא והגבילו אותם בטענה שהם יהפכו את שירותי הבריאות ליקרים יותר ואיכותיים פחות. הכספים הקואליציונים בחינוך יובילו אותנו בדיוק למקום הבעייתי הזה. קודם יעבירו סכומי עתק מתקציב ציבורי למימון חינוך פרטי, כתוצאה מכך כל שאר המערכת תעבור תהליך שיעתוק מוסדי שתוצאתו חינוך פרטי, והנה תוכנית הפעולה מתממשת.

אני יודעת – זה מורכב, מלא פרטים וקשה להבנה.

אני יודעת – אתם אומרים שממילא מערכת החינוך כושלת, אז למה צריך להציל אותה.

אבל תאמינו לי, אני גם יודעת שהפתרון הוא לא בלהפוך את השירות החברתי הכי דרמטי – לפרטי.

זה הזמן לעצור אותם, גם בחינוך.

 

עוד בכלכלה ותקציב