במרכז השיח

חשיבה מחודשת על התוכנית הכלכלית לשנת 2025

התקציב שמוגש בימים אלו לאישור הכנסת מביא לידי ביטוי את משבר המשילות ובעיקר מחריף את משבר הלכידות. אנחנו צריכים הנהגה כלכלית אמיצה שתחשוב על כל הציבורים ולא רק על הבייס.

בימים אלו מוגש לאישור הכנסת תקציב 2025. קשה להמעיט בחשיבותו של התקציב אשר מהווה את "תכנית העבודה הממשלתית". כך הוא בכל שנה. אך בשנה זו, בה ישראל נמצאת בעיצומה של לחימה בצפון ובדרום ואזרחים רבים מפונים וטרם חזרו לביתם, על התקציב לעסוק באופן ההתמודדות הממשלתית עם האתגרים הכלכליים הנרחבים הניצבים לפנינו.

תקציב המדינה המוצע מעיד על משבר משילות ולכידות חריף. משבר המשילות בא לידי ביטוי בהעדר התייחסות לבעיות העומק של הכלכלה הישראלית והשקעה במנועי צמיחה, התקפלות פוליטית בפני בעלי אינטרסים ותהליכי אישור מהירים ולא תקינים, ללא חזון כלכלי אמיץ (המשולב בהכרח עם זה המדיני-ביטחוני).

משבר הלכידות בא לידי ביטוי בחלוקת הנטל במימון התקציב. אין עוררין על הצורך "בהידוק החגורה" למימון הוצאות המלחמה, אולם תקציב מדינה המטיל עול כבד במיוחד על המגזר העובד והמשרת צפוי להגביר את הקיטוב בחברה הישראלית ולהאיץ את תהליכי הפירוק החברתי.

לקריאת המסמך המלא: חשיבה מחודשת על התכנית הכלכלית לשנת 2025

תגיות

עוד בבמרכז השיח

משפט וממשל

נציב שירות המדינה: תגובתנו טרם פסק הדין של בג"צ

במסמך הזה אנו מבקשים להציע קווים מנחים שיסייעו למינוי נציב מקצועי.ת וממלכתי.ת, בהליך תקין שיזכה לאמון הציבור והמערכת. ההמלצות נוגעות הן לדמות הנציב והן להליך המינוי הרצוי. כוחן של המלצות אלה יפה למינוי הקרב וכן לכל מינוי עתידי. קווים מנחים לדמותו ולאופן מינויו של נציב.ת שירות המדינה הבא.ה לתפקיד חייבת להיות הגדרה ברורה ממנה גוזרים […]

במסמך הזה אנו מבקשים להציע קווים מנחים שיסייעו למינוי נציב מקצועי.ת וממלכתי.ת, בהליך תקין שיזכה לאמון הציבור והמערכת. ההמלצות נוגעות הן לדמות הנציב והן להליך המינוי הרצוי. כוחן של המלצות אלה יפה למינוי הקרב וכן לכל מינוי עתידי.

קווים מנחים לדמותו ולאופן מינויו של נציב.ת שירות המדינה הבא.ה

  1. לתפקיד חייבת להיות הגדרה ברורה ממנה גוזרים תנאי סף. תארו לכם שהייתם מגייסים עובד לארגון שלכם מבלי לתאר את המשרה ולהציב דרישות. איך ניתן לגייס כך?
  2. הנציב חייב להיות ללא זיקה פוליטית.איך מי שאחראי למנוע מינויים פוליטיים יהיה מינוי פוליטי בעצמו?
  3. הליך תחרותי שיביא מועמדים איכותיים.
  4. שקיפות בחלק מעבודת הועדה – בדגש על תנאי הסף שתקבע והנימוקים להמלצה או פסילה של מועמד.
  5. שמיעת עמדות הציבור כלפי מועמדים.
  6. קידום מוגדר ותחום בזמן של הליך קבוע (כדי שלא נהיה באותו מצב בעוד 6 שנים)/

לסיכום, ראוי כי כל הליך מינוי עתידי יביא לידי ביטוי את העקרונות שהוזכרו לעיל. אנו
ממשיכים לעקוב אחר הנושא ושוקדים על הגשת עתירה מתוקנת לבג"ץ, שתדגיש את חשיבות
קיומו של הליך תחרותי, הנשען על תנאי סף מחמירים ומאפייני תפקיד הכוללים נאמנות לציבור,
עצמאות ואי-תלות. לאזרחי ישראל מגיע שירות ציבורי מצטיין, המנוהל על ידי מנהל-על שטובת
הציבור עומדת לנגד עיניו או עיניה. זוהי אינה פריבילגיה, אלא אבן הראשה של שיקום המדינה

לקריאת המסמך המלא: עמדת מרכז מנור טרם פסיקת בג"צ בעתירות 20241121

תגיות

עוד במשפט וממשל

במרכז השיח

האם תיקון החוק ימגר את הטרור – או שמדובר במלכודת?

שינוי סעיף 7א בחוק יסוד הכנסת לכאורה רוצה למנוע מתומכי טרור מלהיבחר. זה הגיוני. בפועל מדובר בניסיון פוליטי מובהק להטות את התוצאות בבחירות הקרובות

אנחנו כבר למעלה משנה בתקופת מלחמה, והצורך שלנו לברר "מי איתנו" ו-"מי נגדנו" שב ועולה כל אימת שמתרחש משהו כאן בארץ ובעולם. הצורך הזה טבעי, מתבקש ואפילו זכה להגדרה מחקרית של "התכנסות סביב הדגל". אותה התכנסות מביאה, בין היתר, להתלכדות סביב ערכים משותפים ובירור זהות. אלא שיש בישראל מי שמנצל זאת בצורה פופוליסטית.

כך לדוגמה החוקים האחרונים של הממשלה, אשר מנסים לייצר "מצג שווא" של חוקים הבאים לחזק את תחושת הביטחון מול אלה הקמים עליה לכלותה מתוך ביתה, אך מסתירים הלכה למעשה ניסיון נואל לביצור הקואליציה הנוכחית. 

הדוגמן התורן למהלך שכזה הוא תיקון לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת לפיו מוצע להרחיב את האפשרות לפסול מועמדים תומכי טרור בבחירות לכנסת. המטרה על פניו ראויה, ומגיעה בזמן שאנו זקוקים לכך: כולנו מתנגדים ובצדק להכנסת מועמדים תומכי ומעודדי פעולות טרור לכנסת ישראל, אלא שהתיקון בנוסח שהוצע לא באמת בא לפתור את הבעיות שהוא מציג. 

להעמקה נוספת – קראו את חוות דעת – הצעת החוק לתיקון סעיף 7א

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת משקף את המתח המובנה בין הזכות היסודית לבחור ולהיבחר לכנסת לבין זכותה של המדינה לשמור על הגדרותיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. במתכונתו הנוכחית, הסעיף מגדיר כמה עילות לפסילת מועמדים ומפלגות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.

כעת מעוניין המחוקק לשנות את הסעיף ולחדד את עילת הפסילה. אלא שהתיקון הזה משמש למעשה כנשק פוליטי.

ראשית, הוא לא באמת מרחיק את כל תומכי הטרור. לפי התיקון המוצע תמיכה בטרור תיחשב אך ורק תמיכה בטרור נגד אזרחי ישראל. כלומר אם מתמודד לכנסת הביע למשל תמיכה במי שהורשע בשריפת ילד פלסטיני, הרי שעל פי התיקון אין בעיה עם התמודדותו לכנסת. בכך הממשלה יוצרת אבחנה בין סוגי טרור ולא באמת מנסה להילחם נגד אלה התומכים במעשי טרור באשר הם.

בנוסף התיקון משנה את הרף לפסילת מועמדים ומפלגות רק בעילה אחת, הנוגעת להבעת תמיכה בטרור. אם המחוקק רוצה להרחיק גורמים קיצוניים הפוגעים בכנסת ישראל, עליו לייצר מבחן כולל ואחיד המרחיק גם כאלה השוללים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם כאלה המסיתים לגזענות.

התיקון גם משנה את הרף שנוצר עם השנים בפסיקה – לרף של "תמיכה חד פעמית" בטרור, כך שגם אם מועמד התבטא באופן פסול פעם אחת בצעירותו הוא ייחשב כי תמך בפעולת טרור ולא יוכל להיבחר לכנסת. המושג ״תמיכה״ הוא עמום ופתוח לפרשנויות. מהלך זה עשוי לתת לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל לקביעה מיהו תומך טרור.

בכך קשה שלא לראות את נסיון הממשלה להקשות על מועמדים ערבים מהתמודדות לכנסת במקביל למתן היתר ליהודים החשודים בפעולות דומות שאינן מופנות כלפי אזרחי ישראל – מלהתמודד. עצם ההתמקדות רק בעילה הזאת והורדת הרף בה למעשה חד פעמי של תמיכה, ללא שום התייחסות לעילות האחרות, מעוררת את החשד הכבד כי הקואליציה מנסה לשמר את כוחה ולהטות את הבחירות הבאות.

ובנוסף לאלה – מבחינה משפטית התיקון רוצה לשנות את סדר הרחקת מועמדים ומשנה את מעורבותו של בית המשפט בעניין. בכל עניין שבו חברי כנסת מחליטים החלטות על הרחקת מועמדים צריך להיות ביקורתיים וזהירים מאוד. שינוי מעמדו של בית המשפט בהליך זה הוא בעייתי ומעורר חשד לפיו התיקון אינו ערכי, אלא פוליטי. 

מה אפשר לעשות? לתקן את הסעיף באופן הוגן. כלומר, אם באמת רוצים לייצר רף גבוה יותר של אלה הרשאים להיבחר לכנסת, יש לעשות זאת באופן הוגן המשמר את האיזון העדין בין הגנה על ביטחון המדינה והגדרותיה לבין שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות המיעוטים. כמו למשל: חידוד והבהרת המבחנים לפסילת מועמדים בכל שלוש העילות המנויות בסעיף ולא להתמקד רק בעילה אחת. 

אנו נמצאים בתקופת מלחמה שבה עולה הצורך של הדמוקרטיה הישראלית להגן על עצמה מפני אלה המבקשים את רעתה, אך לא לנצל לרעה את המצב ולייצר בדיוק את ההפך. 

תגיות

עוד בבמרכז השיח

במרכז השיח

רוצים משילות אמיתית? נציב שירות המדינה חייב להתמנות בהליך מקצועי. נקודה.

הליך מינוי נציב שירות המדינה: כיצד תהליך פוליטי-אד-הוקי מאיים על מקצועיות השירות הציבורי בישראל

רוצים משילות אמיתית? נציב שירות המדינה חייב להתמנות בהליך מקצועי. נקודה.

בימים אלו נדון שוב (בממשלה ובבית המשפט העליון) הליך מינוי נציב שירות המדינה. ביום שני האחרון החליטה הממשלה, בעקבות המלצה "עדינה" של שופטי בג"ץ, לתקן את החלטתה הקודמת לגבי מינוי הנציב ולקבוע שהוא ימונה באותו אופן שמונה הנציב הנוכחי ב-2018: באמצעות ועדה מיוחדת, אד-הוקית, שתבחן את המועמד שתציע הממשלה ותחווה דעתה לגבי התאמתו לתפקיד. אתמול, כבר דחתה הכנסת הצעת חוק של חה"כ קארין אלהרר לתיקון חוק שירות המדינה (מינויים) העוסק במינוי הנציב.

 

הסוגיה עוד נדונה בבג"ץ במסגרת עתירות שונות, וככל הנראה צפויות לנו עוד התפתחויות לפרשה לפי שימונה נציב שירות המדינה הבא (או בתקווה הנציבה הבאה), אבל בואו נבין בפשטות מה משמעות ההחלטה הזו של הממשלה: הממשלה היא זו שתציע מועמד אחד שהיא בוחרת, תמנה את חברי הועדה שתבחן אותו (יו"ר הועדה ממונה ישירות ושני נציגי ציבור ממונים מתוך מאגר נציגים שבחרה הממשלה בעבר), לא תקבע קריטריונים שקופים לבחון באמצעותם את ההתאמה לתפקיד, ותאשר את המינוי בסופו. נשמע לכם סביר?

 

הרי זה בדיוק מה שרוצים תומכי גרסת ה"משילות" של הקואליציה: נבחרנו על ידי העם ולכן הסמכות הבלעדית אצלנו, ולא משנים עמדתו של הדרג המקצועי וכללי מינהל תקין. הרי "מה שווה הנציבות אם לא נוכל לשלוט בה?" אבל האם זוהי באמת משילות? זה מה שהם רוצים שתחשבו. משילות אמיתית היא היכולת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הלאומיים דרך תהליכים מקצועיים ואפקטיביים מבוססי אמון. משילות אמיתי תלויה בשני תנאים: מנהלים איכותיים ותהליכים סדורים. החלטת הממשלה פוגעת בשני התנאים האלה, לכן על אף שהם יגידו לכם ששליטה בלעדית במינוי הנציב מחזקת את המשילות – הם משקרים.

 

בואו נסתכל על התנאי הראשון: מנהלים איכותיים. כדי שנוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרים לאומיים, שלא חסרים לנו, אנחנו צריכים אנשי מקצוע, בעלי יכולות מתאימות וניסיון רלוונטי שיובילו את המערכות הציבוריות. נציב שירות המדינה הוא זה שאחראי על תנאי הסף ותהליכי המינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ואם הוא יהיה פוליטי – מה יהיה על שאר התפקידים? לא צריך לחשוב רחוק מדי כדי להיזכר במשרד התחבורה שכושל בתפקידו לפתור את משבר הטיסות ולספק תחבורה ציבורית או הסעות למילואימניקים. אם רק היה עומד בראשות משרד התחבורה מנכ"ל מקצועי, שהוכיח ניסיון ניהולי רלוונטי (ולא ניהול קמפיין או הפקת הליכודיאדה), המצב היה ככל הנראה אחר. להזכירכם, זה אותו מנכ"ל שנפסל בהתחלה אך אושר לבסוף על ידי נציב שירות המדינה הנוכחי (מינוי של הממשלה) בישראבלוף שמתאים לתומכי המשילות הצרה.

 

ומה לגבי התנאי השני? קשה לדמיין איך ניתן להצליח כשבכל פעם שיש למנות נציב שירות מדינה, או תפקידים בכירים נוספים, נדרשת הממשלה לקבל החלטה אד-הוקית להקמת ועדה אד-הוקית, למנות אליה אנשים ולבזבז משאבים וקשב ניהולי על תהליכים חד פעמיים. אפילו ראש הממשלה נתניהו כבר הבין את זה, וב-2018, עת מינתה הממשלה את הנציב הנוכחי, היא החליטה שזו הפעם האחרונה שיתמנה נציב בתהליך אד-הוקי ויגובש נוהל קבוע. אז היא החליטה. הממשלה הנוכחית מתעלמת מהחלטות הממשלה ההיא (שהורכבה מאותן מפלגות) ובוחרת שוב לא לקבל החלטה על הליך מינוי קבוע לתפקיד כה חשוב.

 

ובכלל, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: מדוע מתנגדת הממשלה לקביעת תנאי סף למשרת הנציב? מדוע היא מתנגדת לכך שועדה תבחן מספר מועמדים ומתעקשת רק על המועמד שלה? את מי עומדת הממשלה למנות שהיא מתנגדת לבחינה מקצועית שלו? האם ככה מתנהגת ממשלה שרוצה למשול באמת ושאכפת לה מהשירות לציבור? נדמה לי שהתשובה לכך ברורה.

תגיות

עוד בבמרכז השיח