אנחנו כבר למעלה משנה בתקופת מלחמה, והצורך שלנו לברר "מי איתנו" ו-"מי נגדנו" שב ועולה כל אימת שמתרחש משהו כאן בארץ ובעולם. הצורך הזה טבעי, מתבקש ואפילו זכה להגדרה מחקרית של "התכנסות סביב הדגל". אותה התכנסות מביאה, בין היתר, להתלכדות סביב ערכים משותפים ובירור זהות. אלא שיש בישראל מי שמנצל זאת בצורה פופוליסטית.
כך לדוגמה החוקים האחרונים של הממשלה, אשר מנסים לייצר "מצג שווא" של חוקים הבאים לחזק את תחושת הביטחון מול אלה הקמים עליה לכלותה מתוך ביתה, אך מסתירים הלכה למעשה ניסיון נואל לביצור הקואליציה הנוכחית.
הדוגמן התורן למהלך שכזה הוא תיקון לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת לפיו מוצע להרחיב את האפשרות לפסול מועמדים תומכי טרור בבחירות לכנסת. המטרה על פניו ראויה, ומגיעה בזמן שאנו זקוקים לכך: כולנו מתנגדים ובצדק להכנסת מועמדים תומכי ומעודדי פעולות טרור לכנסת ישראל, אלא שהתיקון בנוסח שהוצע לא באמת בא לפתור את הבעיות שהוא מציג.
להעמקה נוספת – קראו את חוות דעת – הצעת החוק לתיקון סעיף 7א
סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת משקף את המתח המובנה בין הזכות היסודית לבחור ולהיבחר לכנסת לבין זכותה של המדינה לשמור על הגדרותיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. במתכונתו הנוכחית, הסעיף מגדיר כמה עילות לפסילת מועמדים ומפלגות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.
כעת מעוניין המחוקק לשנות את הסעיף ולחדד את עילת הפסילה. אלא שהתיקון הזה משמש למעשה כנשק פוליטי.
ראשית, הוא לא באמת מרחיק את כל תומכי הטרור. לפי התיקון המוצע תמיכה בטרור תיחשב אך ורק תמיכה בטרור נגד אזרחי ישראל. כלומר אם מתמודד לכנסת הביע למשל תמיכה במי שהורשע בשריפת ילד פלסטיני, הרי שעל פי התיקון אין בעיה עם התמודדותו לכנסת. בכך הממשלה יוצרת אבחנה בין סוגי טרור ולא באמת מנסה להילחם נגד אלה התומכים במעשי טרור באשר הם.
בנוסף התיקון משנה את הרף לפסילת מועמדים ומפלגות רק בעילה אחת, הנוגעת להבעת תמיכה בטרור. אם המחוקק רוצה להרחיק גורמים קיצוניים הפוגעים בכנסת ישראל, עליו לייצר מבחן כולל ואחיד המרחיק גם כאלה השוללים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם כאלה המסיתים לגזענות.
התיקון גם משנה את הרף שנוצר עם השנים בפסיקה – לרף של "תמיכה חד פעמית" בטרור, כך שגם אם מועמד התבטא באופן פסול פעם אחת בצעירותו הוא ייחשב כי תמך בפעולת טרור ולא יוכל להיבחר לכנסת. המושג ״תמיכה״ הוא עמום ופתוח לפרשנויות. מהלך זה עשוי לתת לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל לקביעה מיהו תומך טרור.
בכך קשה שלא לראות את נסיון הממשלה להקשות על מועמדים ערבים מהתמודדות לכנסת במקביל למתן היתר ליהודים החשודים בפעולות דומות שאינן מופנות כלפי אזרחי ישראל – מלהתמודד. עצם ההתמקדות רק בעילה הזאת והורדת הרף בה למעשה חד פעמי של תמיכה, ללא שום התייחסות לעילות האחרות, מעוררת את החשד הכבד כי הקואליציה מנסה לשמר את כוחה ולהטות את הבחירות הבאות.
ובנוסף לאלה – מבחינה משפטית התיקון רוצה לשנות את סדר הרחקת מועמדים ומשנה את מעורבותו של בית המשפט בעניין. בכל עניין שבו חברי כנסת מחליטים החלטות על הרחקת מועמדים צריך להיות ביקורתיים וזהירים מאוד. שינוי מעמדו של בית המשפט בהליך זה הוא בעייתי ומעורר חשד לפיו התיקון אינו ערכי, אלא פוליטי.
מה אפשר לעשות? לתקן את הסעיף באופן הוגן. כלומר, אם באמת רוצים לייצר רף גבוה יותר של אלה הרשאים להיבחר לכנסת, יש לעשות זאת באופן הוגן המשמר את האיזון העדין בין הגנה על ביטחון המדינה והגדרותיה לבין שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות המיעוטים. כמו למשל: חידוד והבהרת המבחנים לפסילת מועמדים בכל שלוש העילות המנויות בסעיף ולא להתמקד רק בעילה אחת.
אנו נמצאים בתקופת מלחמה שבה עולה הצורך של הדמוקרטיה הישראלית להגן על עצמה מפני אלה המבקשים את רעתה, אך לא לנצל לרעה את המצב ולייצר בדיוק את ההפך.
