משפט וממשל

חוות-דעת בעניין שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים ("מתווה לוין-סער")

לפי ניתוח משפטי של שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים עולה שהחוק החדש הוא בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולת המשילות ובלכידות החברתית בישראל. עיקר הסיכון העולה מחוות-הדעת נוגע לפגיעה בלגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית בעקבות התיקון.

בית המשפט העליון

התיקון לחוק בנוסח הסופי שעבר בכנסת מרחיק את הרשות השופטת ממעורבות בבחירת שופטים לבית המשפט העליון; ומותיר את בחירת השופטים בידי הפוליטיקאים (קואליציה ואופוזיציה) בלבד.

מהניתוח בחוות-הדעת עולה שיש בתיקון כדי לפגוע בליבת היסודות של הממלכתיות הישראליתביכולת המשילות והלכידות החברתית. התיקון פוגע בלכידות החברתית בכך שהוא יוצר פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, ומוביל ל"שופטים מטעם"; בנוסף השופטים שמתמנים הם המועמדים הקיצוניים ביותר המגבירים את הקיטוב, ולמעשה בכך "מייבאים" את הבעייתיות המוכרת מהשדה הפוליטי אל השדה המשפטי;

ואולם עיקר הבעייתיות בתיקון לחוק הוא שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפטית ובפרט בפעילות ועדת הבחירות המרכזית – המסמלת את שורש האמון בהליך הדמוקרטי. התיקון פוגע ביכולת המשילות נוכח העובדה שיש בו כדי לעודד אקטיביזם שיפוטי ומעורבות הולכת וגוברת של הרשות השופטת בפעילות הרשויות האחרות; והוא מעודד מינויים מקצועיים פחות, המבוססים על סחר-מכר פוליטי ויש בו אף תימרוץ מובנה להביא למצבי "דד-לוק" בהליך המינויים.

לקריאת חוות הדעת המלאה לחצו כאן.

עוד במשפט וממשל

משפט וממשל

המלצותינו בדבר מודל חדש לבחירת נציב.ת שירות המדינה

בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים. אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד […]

בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים.

אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד – גם אם לא באופן סימטרי. הן אינן שואבות את עקרונותיהן מהגדרה מהותית של תפקיד הנציב ומאפייניו, ואינן מציבות זאת כנקודת המוצא לדיון. בכך, שתי ההצעות לא מצליחות לקדם מתווה מוסכם להליך מינוי קבוע וראוי, התואם את האיזונים הנדרשים בין מקצועיות וממלכתיות ליחסי עבודה אפקטיביים עם הדרג הפוליטי.

מאמר זה מציע מענה לכך. המאמר כולל הגדרה של תפקיד הנציב, מתוכה נגזרים תנאי סף וסגולות ראויות לבחירתו. בין היתר, המאמר מתבסס על מקרה המבחן של ועדת שמגר שעסקה במינוי היועץ המשפטי לממשלה (לקריאת הכתבה לחצו).

המאמר מתמקד בארבעה מכלולי המלצות עיקריים: מאפייני התפקיד, תנאי הסף וסגולות ראויות, הליך המינוי המוצע, ולבסוף – עיגון בחקיקה. 

המלצותינו נכתבו מתוך הסתכלות פרטנית על תפקיד הנציב ומתוך שאיפה לניתוח ענייני הלוקח בחשבון את מכלול הטיעונים הרלוונטיים.

 כך למשל, חלק מתנאי הסף שהוצעו בעבר אינם נחוצים עוד לטעמנו. בנוסף, הרכבים שונים של ועדות איתור שהוצעו בחודשים האחרונים לא הצליחו להביא לשולחן את הפרספקטיבות והאיזון הנדרשים בוועדה שתבחן מועמדים לתפקיד הספציפי של נציב שירות המדינה. מהצד השני, ברור כי המצב בו כל הכוח במינוי שומר סף מרכזי כמו הנציב לא יכול להימצא אצל הממשלה בלבד וכי יש לבזר חלקים ממנו.

למסמך ההמלצות המלא, לחצו כאן. מרכז מנור ממשיך לפעול בכל האמצעים למען שירות ציבורי ממלכתי ומקצועי.

עוד במשפט וממשל