בינואר 2025, עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, הוקם בוושינגטון המשרד ליעילות הממשל (DOGE). בישראל עורר הדבר התעניינות גוברת מצד פוליטיקאים ומנהלים בכירים. בגיבוי הנשיא, ולטובת המהטרה המוצהרת של התייעלות הממשל, פתח מאסק מיידית בשורה של צעדים להקפאה, צמצום ובחינה מחדש בארבעה תחומים מרכזיים: רגולציה, תקציב ומימון חוץ ממשלתי, כוח אדם ושקיפות. בינתיים, בארצות-הברית גברה הביקורת על פעולות ה-DOGE, הישגיו הפכו מוטלים בספק, ואילון מאסק, איל ההון שייסד אותו עם טראמפ והועמד בראשו, התפטר מתפקידו בממשל.
בבחינת כישלון המהלך, חשוב להבין חמש טענות מרכזיות: ה-DOGE לא באמת עוסק בהתייעלות, כי אם בצמצום; המהלך לא חוסך למדינה כפי שנטען; המהלך מצמצם בפועל את תפקיד המדינה והשירותים הציבוריים, בלי דיון מהותי ושקוף בסוגייה; המהלך פוגע בשירות הציבורי, נובע מהנרטיב השקרי של ה"דיפ סטייט", ומקדם נאמנות אישית לנשיא; המהלך יצא לדרך בפזיזות ובאופן נטול הקשר וחסר הבחנה.
אולם, על אף הביקורות וההישגים המפוקפקים של ה-DOGE בארה"ב, הקולות לייבואו לישראל לא שככו. ואומנם, צריך לומר ביושר: השירות הציבורי בישראל מצוי במצב רע. מבט על נתוניו – ברמת התשומות, התפוקות והתוצאות ובהיבטים שונים – מלמד כי יש מקום רב לשיפור ולהתייעלות. כשבוחנים את מבנה הממשלה, את הריכוזיות של השלטון המרכזי, את ניהול ההון האנושי במדינה, את הרגולציה בה ואת מנגנוני התקציב – חוסר היעילות זועקת לשמיים. אבל, וזהו אבל חשוב, הצורך בהתייעלות הוא לא זה שמנחה את הממשלה כרגע, והיא פועלת ממוטיבציות אחרות – חיזוק נאמנות אישית ופוליטית.
על מנת לשפר באמת את המשילות בישראל, לא ניתן לדבר רק על יעילות. צריך להכניסה לשיח שלושה מושגים שהולכים איתה יד ביד: אחריות, אפקטיביות ומנגנונים מאזנים.
לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר המלא להעמקה במושגים אלו ובהמלצות הקונקרטיות לשיפור אחראי של אפקטיביות הממשל בישראל.
