מדוע החברה שלנו מופרדת לקבוצות ושבטים? ומדוע פערי הזהות והערכים ביניהם כל כך משמעותיים? התשובה הקצרה היא מבנה מערכת החינוך – וליתר דיוק, ארבע מערכות החינוך הנפרדות בישראל.
על סמך מחקר נתונים גלויים אודות מערכת החינוך הישראלית, להלן שישה מאמרים קצרים שמספרים את סיפור התשתית למבנה החברתי שלנו:
הצצה לתמונת השבר והפערים החברתיים בישראל ולסיבות המבניות שמעצבות את החברה הישראלית כקבוצות ושבטים, עם ערכים וזהות שונים.
התמורות שעוברות על החברה הישראלית בשנים האחרונות נוגעות בעצבים החשופים שלנו כקבוצה וכיחידים. כל קבוצה מרגישה שהערכים שיקרים לה יותר מכל, אלה שמהווים עבורה את הלב והמהות של החברה בישראל, מצויים בסכנה. לצידם גם הלכידות שלנו כחברה נסדקת בסדקים ארוכים.
סדרת המאמרים המובאת פה, מבוססת מחקר נתונים גלויים שערכנו במרכז מנור, עוסקים בשאלה העמוקה והבסיסית יותר – למה החברה שלנו בנויה קבוצות קבוצות, שבטים-שבטים? ומדוע פערי הזהות והערכים ביניהן כל כך משמעותיים? התשובה הקצרה לכך, היא מבנה מערכת החינוך. ובאופן מדוייק יותר, ארבע מערכות החינוך בישראל. במערכת החינוך מתחנכים כל ילדה וילד בישראל, והיא מרכיבה חלקים גדולים ומשמעותיים באישיותם, אמונותיהם, ערכיהם ותפישתם העצמית בתוך החברה, כאזרחים וכאנשים וכקהילות.
כדי להבין את הסיפור של מערכת החינוך, החלטנו לחקור את הנתונים הגלויים אודות מערכת החינוך הישראלית, ולהציגם בסדרת מאמרים קצרים שמספרים את הסיפור של החינוך בישראל, ובעיקר את התשתית למבנה החברתי שלנו.
בבסיס המחקר עומדת הטענה כי בישראל ארבע מערכות חינוך נפרדות, בעלות אתגרים ומאפיינים שונים, הבאים לידי ביטוי באופן מובהק במגוון נתונים. עוד מראה המחקר כיצד נשחקו הרכיב הממלכתי והרכיב הציבורי במערכת החינוך הישראלית מאז חקיקת חוק החינוך הממלכתי בשנת 1953. הנתונים המובאים במחקר זה אמנם גלויים, אך מציגים לראשונה את תמונה זו של מערכת החינוך בהיבטי לכידות, ציבוריות וממלכתיות בארבע מערכות החינוך בישראל.
ששת המאמרים נכתבו באוגוסט 2024, בזמן שבצפון ובדרום הארץ הלימודים אינם מתקיימים כסדרם מפרוץ המלחמה, תלמידות ותלמידים רבים מפונים מביתם, ואופן פתיחת שנת הלימודים הקרובה, תשפ"ה, איננו ברור. מענה דחוף ומידיי למצבה של מערכת החינוך במהלך מלחמה הוא קריטי, ומהווה הלחם והחמאה של מענה חינוכי בסיסי. עם זאת, מטבע הדברים קצב השינוי במצב מערכות החינוך ברשויות המקומיות בצפון ובדרום גבוה, והנתונים הרלוונטים משתנים ומתעדכנים באופן תדיר ואינם משקפים תמונה בהירה ומלאה. לכן בחרנו להתמקד ולהעמיק באתגרי העומק של מערכת החינוך שמלווים אותה עשרות שנים, בעיתות חירום ובשגרה, וככל הנראה בהיעדר שינוי מדיניות והחלטות אמיצות, ימשיכו להעיב עליה גם לאחר סיום המלחמה. מענה לאתגרים אלה, יוכל לשפר את מערכת החינוך מן המסד ועד לטפחות, להיטיב עם תלמידות ותלמידי ישראל שנים ארוכות, ולחזק את לכידות החברה הישראלית.
למסמך המלא: "לנצח יחד-עם ארבע מערכות חינוך נפרדות"
למחקר המפורט: "זרמי החינוך בנתונים 2024"
המסמכים הם תוצרי עבודה משותפת של מרכז מנור מבית יוזמת המאה והמועצה לחינוך ממלכתי-עברי.
