מתווה העם, שהונח על ידי נשיא המדינה בתום שבועות ארוכים של שיח מתמשך, מהווה בסיס ראוי לשיח אחראי בכנסת. דמיון רב קיים בין סעיפי המתווה לבין ההצעות שהובאו ב"מתווה מאזניים". הגדרת כללי משחק ברורים ורחבים, הכרחית להבטחת חוסנה של המדינה כיהודית ודמוקרטית לטווח הרחוק. לאור הקולות השונים בחברה הישראלית ובמפה הפוליטית, יש לראותו כנקודת התחלה חשובה בדרך להגעה להסכמה רחבה שתוציא את ישראל מהמשבר אליו היא צועדת.
המאבק הקשה סביב הרפורמה המשפטית לא צריך להסתיים בהכנעה או בפשרה. הדבר הנכון לישראל הוא הסכמה רחבה על מתווה כלל-ישראלי – כזה שרואה היטב את הכשלים במערכת המשפט שדורשים תיקון, ומצד שני רואה היטב את הכשלים שברפורמה עצמה.
משבר החינוך עמוק ולעתים מייאש, אך התבוננות מעמיקה במרכיביו ופירוק חלקיו השונים, דווקא פותח צוהר לתיקון ושיפור.
הממשלה המכהנת עושה גלים לא רק בין גבולות הארץ – אלא גם הרבה מחוצה להם. כיצד משפיע תמונת המצב של הפוליטיקה בישראל היום על יחסינו עם העולם?
כולם מדברים על החזרת המשילות, אבל שוכחים את הלכידות.
בזמן שכולנו מסתבכים באתגרי ההווה, העתיד טומן עוד אתגרים אין ספור המחכים לנו וילדינו מעבר לפינה. מי מסתכל עליהם, ומתכנן לעברם?
מי היא אותה ממלכתיות מדוברת, למה צריך להחזיר אותה למרכז הבמה ובאיזה מתכונת?
יש לבנות מודל של "ממלכתיות חדשה", אשר תציע כללים הוגנים המייצרים איזון נכון בין הממלכתי, המקומי והקהילתי.
אחד ממאפייניה הבסיסים של הכנסת הוא ייצוגיות, להעדרה, יש השלכות אופרטיביות. בצורה הפשוטה ביותר, חוסר בנציגות גורם לייצוג פחות טוב של אזרחיות ואזרחי ישראל בכנסת.
מי שלא מתכנן – צפוי להיכשל, ומול האתגרים שישראל ניצבת מולם כישלון לא בא בחשבון.
