בשבועות האחרונים דוברים שונים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים בדבר חלוקתה של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכים הדרגתיים של הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת בימים אלו.
דווקא בצוק העיתים של מדינת ישראל, הולך ומצטייר לו אופק אחר – הקושר יחד, בברית אחת, את חלקיה השונים של החברה הישראלית. אז מה היא אותה הברית הציונית? מה גבולותיה, מה הערכים שביסודה, וכיצד היא מאפשרת לחלקים הבסיסיים ביותר בזהותנו לחיות זה לצד זה?
התחפושות מלוות אותנו לא רק בחג הפורים, אלא גם במרחבים הפוליטיים והחברתיים שבהם אנחנו חיים ביום יום. ואולי צריך להפסיק לפחד מהן כל כך?
המאמר מציע לתפוס מחדש את החומות של קבוצות הזהות והשבטים במדינה לא רק כנקודת שבר מפרידה וכבעיה המרכזית של החברה הישראלית, אלא גם כ'חתך שהוא חיבור', כמרחב דרכו ניתן לייצר חיבורים מהם יכול לצמוח מחדש מרכז ישראלי משותף.
אם לא נמצא סדר יום לאומי מאחד, שמכיל את כלל השבטים, הפרויקט הציוני בסכנה.
אנחנו רגילים לחשוב על "יהודית-דמוקרטית" כמושג שיש בו מתח פנימי – אבל במובנים רבים אין סתירה ביניהם.
ינואר 2023
למה המרכז הוא הדרך לשמירה על הזהות היהודית והדמוקרטית של ישראל?
ינואר 2023
ישראל נמצאת במשבר פוליטי וחברתי חסר תקדים – והמרכז הוא הדרך לפתרון.
