הציבור הישראלי משמיע קול ברור: מערכת החינוך איבדה כיוון, אך התקווה לשיקום עדיין חזקה. יחד עם דרישה להשיב את האמון, לחזק את מקצוע ההוראה ולבנות חינוך ציבורי איכותי שמחבר בין חלקי החברה.
נתונים ראשוניים מתוך סקר שיזם מרכז מנור באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הנתונים מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: רוב הציבור סבור שמערכת החינוך הישראלית צועדת בכיוון לא חיובי, ותרומתה ללכידות החברתית דלה ומוגבלת. בד בבד, הולכת ומתרחבת הדרישה לשינוי ערכי. על כן נדרשים שינויי עומק מערכתיים במערכת החינוך. רק בכוחם של אלה לשקם את אמון הציבור במערכת ולבנות עתיד חינוכי טוב יותר לכלל החברה הישראלית.
על רקע פערי התקצוב שבין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי – הוגשה עתירה להשוואת תקציבים בין זרמי החינוך
הצצה לתמונת השבר והפערים החברתיים בישראל ולסיבות המבניות שמעצבות את החברה הישראלית כקבוצות ושבטים, עם ערכים וזהות שונים. מסמך להורדה
50:30:20 – מערכת הפעלה שמקיימת בסיס ישראלי משותף ומחייב, ולצדו ביטוי נכון יותר של היכולות, המאפיינים והמרחב הזהותי של השלטון המקומי, המגזרי והקהילתי.
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד ובצל המשבר החברתי, איגדנו לכם, יחד עם שישה מכונים חינוכיים, מערכי שיעור שיסייעו להתמודד עם המעשה החינוכי המאתגר בעת הזו
תקציב 2023-24 טומן בחובו שינויים מרחיקי לכת למערכת החינוך הממלכתית והציבורית, ומהווה נקודת מפנה המערערת את עקרונות היסוד.
ערכנו ניתוח השוואתי של ההסכמים הקואליציוניים ומצאנו מגמה מדאיגה וחסרת תקדים של חלוקת כספים למגזרים ספציפים וללא התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות. במתן תקציבים שווים מבלי להעמיד שום דרישה או קריטריון המדינה מוותרת מיוזמתה על המנוף היחיד שלה כדי ליצר שוויון הזדמנויות מהותי – זה יעמיק את הפערים, זה יצמצם את הנגישות לחינוך איכותי וזה יגביר את תופעת המיון והסינון שתגביר את החלוקה המעמדית והעדתית.
איך אפשר להסביר את הפער בין הדרישות בהסכמים הקואליציונים לביטול הרפורמה של שאשא ביטון וההצהרות בכניסתו לתפקיד של השר קיש, לבין מתווה הבגרויות שפירסם? ומה הקשר בינו לבין תהליך שיתוף הציבור שהוביל משרד החינוך
התיקון לחוק החינוך הממלכתי שמקדמת הממשלה יוביל להגדלת הפערים, פגיעה במוסדות החינוך בפריפריה והעמקת הקרע בחברה הישראלית.
