מאמר זה סוקר את המהלכים להקמת ה-DOGE בארצות הברית ותוצאותיו עד כה, מנתח את הבעייתיות שבהם – בדגש על המוטיבציות והאינטרסים שמאחוריהם – וממשיך לדיון במקרה הישראלי: הצורך בהתייעלות, והאתגרים המשמעותיים שב"גיור" המהלכים האמריקאיים בשיטת העתק-הדבק. לסיום, הוא מציג המלצות לשיפור היעילות והאפקטיביות הממשלתיות בישראל.
לצד מספר צעדים ראויים המקדמים את המקצועיות בחברות הממשלתיות, הצעת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתיקון חוק החברות הממשלתיות מגביר את כוחם של הדרגים הפוליטיים – ובעיקר של השר הממונה על ביצוע החוק – בכל הנוגע למינויים, לתהליכי קבלת החלטות ולחלוקת רווחים. כלומר, בשורה התחתונה – החוק אינו משקף נקודת-איזון ראויה של השירות הציבורי (שיש לראות גם בחברות הממשלתיות כחלק מהותי ממנו) – בין הצרכים המקצועיים לבין האינטרסים הפוליטיים.
לפי ניתוח משפטי של שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים עולה שהחוק החדש הוא בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולת המשילות ובלכידות החברתית בישראל. עיקר הסיכון העולה מחוות-הדעת נוגע לפגיעה בלגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית בעקבות התיקון.
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים. אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד […]
תחת הכותרת "האם הגיעה העת לעיגון מחדש של מוסד ראש הממשלה?", נערך רב-שיח מרתק ומקצועי בנושא משילות, תכנון ארוך טווח והאתגר. מוזמנים לצפות.
המצב הקיים, בו ישראל מסבסדת ומתמרצת זהויות שבטיות מתוך התפיסה לפיה ככל שאתה יותר שבטי כך יגדל הסבסוד הממשלתי אותו תקבל – חייב להיפסק.
כולם מדברים על החזרת המשילות, אבל שוכחים את הלכידות.
מי שלא מתכנן – צפוי להיכשל, ומול האתגרים שישראל ניצבת מולם כישלון לא בא בחשבון.
ינואר 2023
הפתרונות של המרכז לאתגרי החיים בישראל, כולל חינוך, בריאות, כלכלה, משפט ודת ומדינה.
