בחוק ההסדרים, פרק י' (צמצום השימוש במזומן) מוצע לצמצם את כמות המזומן בשוק ע"י קביעת חובת דיווח והגבלת הסכום שניתן להחזיק במזומן. חרף החשיבות בהגברת הפיקוח – החוק מחריג את מוסדות גמילות החסדים מהרפורמה באופן שמעלה ספק האם הטעם לכך הוא מקצועי.
תמונה – יואב גוטרמן מתוך אוסף התצלומים הלאומי
קיר דמיוני קם בנינו, ותחת צילו הכבד – הולכת המהפכה המשטרית ומפוררת את הדמוקרטיה הישראלית.
נאומה של ד"ר ועו"ד רעות פינגר דסברג בעצרת מול בית הנשיא בירושלים.
המחאה ברחובות מתמקדת בשינוי המשטרי אותו מקדמת הממשלה. אבל כאשר מקשיבים למוחים קשה לפספס שהענין המשטרי/משפטי רק חלק מהעניין.
תפיסות אידיאולוגיות שהתגבשו אי שם בימי המהפכה הצרפתית. תומכי האצולה ישבו לימין המלך ותומכי הרפורמות ישבו לשמאלו ומאז אנחנו תקועים עם החלוקה הזו. בגדול, אנחנו משתמשים ב'ימין' ו'שמאל' כדי לתאר אידיאולוגיות פוליטיות כפרוגרסיביות או שמרניות, למרות שעברו למעלה יותר מ-230 שנה.
המאמר מציע לתפוס מחדש את החומות של קבוצות הזהות והשבטים במדינה לא רק כנקודת שבר מפרידה וכבעיה המרכזית של החברה הישראלית, אלא גם כ'חתך שהוא חיבור', כמרחב דרכו ניתן לייצר חיבורים מהם יכול לצמוח מחדש מרכז ישראלי משותף.
בחיים עצמם: קבוצה של פרטים או של קבוצות שפועלות יחד למען מטרה משותפת. הקואליציה להחזרת צ'יקן סלקט למקדונלדס, לדוגמה. ובפוליטיקה: קבוצת המפלגות שמחזיקה ברוב המושבים בכנסת ושמתוכה ובתמיכתה מורכבת הממשלה. חבל שבניגוד למקדונלדס, את הממשלה עולה קצת יותר מ 1.90 להגדיל…
המאבק הקשה סביב הרפורמה המשפטית לא צריך להסתיים בהכנעה או בפשרה. הדבר הנכון לישראל הוא הסכמה רחבה על מתווה כלל-ישראלי – כזה שרואה היטב את הכשלים במערכת המשפט שדורשים תיקון, ומצד שני רואה היטב את הכשלים שברפורמה עצמה.
ינואר 2023
ישראל נמצאת במשבר פוליטי וחברתי חסר תקדים – והמרכז הוא הדרך לפתרון.
ינואר 2023
הפתרונות של המרכז לאתגרי החיים בישראל, כולל חינוך, בריאות, כלכלה, משפט ודת ומדינה.
