הכספים הקואליציוניים, שהיקפם הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח, אולי מהווים חלק קטן יחסית מתקציב המדינה העומד על כחצי טריליון ש"ח – אבל הם עדות מובהקת לאופן שבו המדינה, דרך חלוקת המשאבים שלה, מעודדת מגזריות ושבטיות במקום ממלכתיות, ושמה אותנו על המסלול המהיר לאוטונומיות.
ערכנו ניתוח השוואתי של ההסכמים הקואליציוניים ומצאנו מגמה מדאיגה וחסרת תקדים של חלוקת כספים למגזרים ספציפים וללא התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות. במתן תקציבים שווים מבלי להעמיד שום דרישה או קריטריון המדינה מוותרת מיוזמתה על המנוף היחיד שלה כדי ליצר שוויון הזדמנויות מהותי – זה יעמיק את הפערים, זה יצמצם את הנגישות לחינוך איכותי וזה יגביר את תופעת המיון והסינון שתגביר את החלוקה המעמדית והעדתית.
איגדנו בשבילכם את כל המידע שאספנו וניתחנו, והתוכן שיצרנו על תקציב המדינה לשנת 2023
בחוק ההסדרים, פרק י' (צמצום השימוש במזומן) מוצע לצמצם את כמות המזומן בשוק ע"י קביעת חובת דיווח והגבלת הסכום שניתן להחזיק במזומן. חרף החשיבות בהגברת הפיקוח – החוק מחריג את מוסדות גמילות החסדים מהרפורמה באופן שמעלה ספק האם הטעם לכך הוא מקצועי.
תמונה – יואב גוטרמן מתוך אוסף התצלומים הלאומי
אחד הפרקים שנידון בחוק ההסדרים בימים אלו מבקש להקים קרן ארנונה שמטרתה להוזיל את מחירי הדיור. האמנם?
את תקציב המדינה אופפת עמימות רבה. נדרשת עבודה מאומצת על מנת להבין לאן הולך הכסף שלנו – משלמי המיסים. מקבלי ההחלטות בונים על הקושי הזה – הם לא היו רוצים שנדע עד כמה התקציב הנוכחי הוא הכי מגזרי שידעה המדינה. בפרויקט חדשני מרכז מנור מנגיש את תקציב המדינה. יחד, נוכל לחקור לאן הולך הכסף – מה עלה, מה ירד ומה התנפח לממדי ענק
חינוך ציבורי פרושו לא רק מימון ציבורי אלא גם מחויבות לערכים ציבוריים. ההסכמים הקואליציוניים שואפים לנתק את הקשר בין בין המימון לבין עמידה בסטנדרטים ובמחויבות ציבוריים, כדי לקדם שיוויון בתקצוב לתלמידי הזרם החרדי. מימוש של ההסכמים יכול להוות את הצעד האחרון בהתמוטטותו של מפעל מפואר- החינוך הציבורי הממלכתי של מדינת ישראל.
המצב הקיים, בו ישראל מסבסדת ומתמרצת זהויות שבטיות מתוך התפיסה לפיה ככל שאתה יותר שבטי כך יגדל הסבסוד הממשלתי אותו תקבל – חייב להיפסק.
מבטא את שווי השירותים והמוצרים שהעובד הישראלי מייצר בפרק זמן מסוים. כשכולנו תקועים בפקקים כתוצאה מתשתיות התחבורה הגרועות, כשמיומנויות העובדים לוקות בחסר, כשאין תחרותיות וכשרובכם נמדדים לפי מספר השעות שאתם נותנים ולא לפי טיב התוצר שאתם מספקים, בטח לא תתפלאו אם נספר לכם שאצלנו בישראל פריון העבודה נמוך במיוחד.
