חמש הערות על הצעת תקציב החינוך לשנת 2026
אופיר גלבוע
תקציב החינוך לשנת 2026 מציג גידול תקציבי של 7% אבל מרחיק את הפתרון של הרבה מבעיותהשורש במערכת ומעמיק את הקיטוב החברתי
תקציב החינוך לשנת 2026 מציג גידול תקציבי של 7% אבל מרחיק את הפתרון של הרבה מבעיותהשורש במערכת ומעמיק את הקיטוב החברתי
נתונים בלעדיים שקיבלנו מנציבות שירות המדינה על איוש המשרות בסגל הבכיר משקפים תמונה מדאיגה על אלו שמנהלים את המערכות הציבוריות הגדולות ביותר ומעלים שאלות בנוגע לטענות ה"משילות" של הממשלה.
עקב הפיכתם לסוגייה המאתגרת את הלכידות בישראל, מרכז מנור מציע הסדרה של הכספים הקואליציוניים כך שישמשו ככלי מדיניות ממלכתי.
ניתוח עומק של מבנה מערכת החינוך החרדית, מנגנוני המימון, הפיצול הפנימי והשלכותיהם על החברה הישראלית, הכלכלה והחינוך הציבורי.
הבנה חדשה של משבר המחסור במורים - לא כבעיה לאומית אחידה, אלא כרשת מורכבת של אתגרי גיוס ושימור בבתי ספר, מקצועות ואזורים שונים.
הציבור הישראלי משמיע קול ברור: מערכת החינוך איבדה כיוון, אך התקווה לשיקום עדיין חזקה. יחד עם דרישה להשיב את האמון, לחזק את מקצוע ההוראה ולבנות חינוך ציבורי איכותי שמחבר בין חלקי החברה.
70 שנה אחרי חוק החינוך הממלכתי - הדוח מציע רפורמת עומק מחוללת שינוי: הגדרה מחדש של סמכויות, העברת הפעלה לרשויות המקומיות, והרחבת האוטונומיה הבית־ספרית לטובת מערכת יעילה, שוויונית ומותאמת למציאות המשתנה.
נתונים ראשוניים מתוך סקר שיזם מרכז מנור באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הנתונים מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: רוב הציבור סבור שמערכת החינוך הישראלית צועדת בכיוון לא חיובי, ותרומתה ללכידות החברתית דלה ומוגבלת. בד בבד, הולכת ומתרחבת הדרישה לשינוי ערכי. על כן נדרשים שינויי עומק מערכתיים במערכת החינוך. רק בכוחם של אלה לשקם את אמון הציבור במערכת ולבנות עתיד חינוכי טוב יותר לכלל החברה הישראלית.
מסמך עומק ראשון מסוגו של מרכז מנור שפורש תשתית רעיונית, משפטית ומוסדית לעיצוב מחודש של מוסד נציב שירות המדינה, במטרה לחזק את עצמאות השירות הציבורי ואת אמון הציבור בו
מאמר זה סוקר את המהלכים להקמת ה-DOGE בארצות הברית ותוצאותיו עד כה, מנתח את הבעייתיות שבהם – בדגש על המוטיבציות והאינטרסים שמאחוריהם – וממשיך לדיון במקרה הישראלי: הצורך בהתייעלות, והאתגרים המשמעותיים שב"גיור" המהלכים האמריקאיים בשיטת העתק-הדבק. לסיום, הוא מציג המלצות לשיפור היעילות והאפקטיביות הממשלתיות בישראל.
לצד מספר צעדים ראויים המקדמים את המקצועיות בחברות הממשלתיות, הצעת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתיקון חוק החברות הממשלתיות מגביר את כוחם של הדרגים הפוליטיים – ובעיקר של השר הממונה על ביצוע החוק – בכל הנוגע למינויים, לתהליכי קבלת החלטות ולחלוקת רווחים. כלומר, בשורה התחתונה - החוק אינו משקף נקודת-איזון ראויה של השירות הציבורי (שיש לראות גם בחברות הממשלתיות כחלק מהותי ממנו) – בין הצרכים המקצועיים לבין האינטרסים הפוליטיים.
מתווה לוין-סער משנה את כללי המשחק ומסכן את האיזון הקריטי שבין רשויות השלטון בישראל. מינוי שופטים דרך ועדה פוליטית יוצר חשש ממשי לאובדן האמון הציבורי בהליך הבחירות - ובכך מערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית
קרדיט: דני שם- טוב, דוברות הכנסת
השוואה רב שנתית פשוטה של תקציב המדינה
מעקב לגבי ההצעות להסטות בין סעיפי התקציב, המובאים לאישור וועדת הכספים של הכנסת
קו פרשת החינוך – מפגש של של ארגוני מדיניות חינוך, מקבלי החלטות, אנשי אקדמיה ומחקר ומנהיגים פוליטיים, לשיחה מעצבת־עתיד על האתגרים וההכרעות המרכזיות העומדות בפני מערכת החינוך בישראל עם כניסתה לשנת בחירות.
הציבור הישראלי משמיע קול ברור: מערכת החינוך איבדה כיוון, אך התקווה לשיקום עדיין חזקה. יחד עם דרישה להשיב את האמון, לחזק את מקצוע ההוראה ולבנות חינוך ציבורי איכותי שמחבר בין חלקי החברה.
הבנה חדשה של משבר המחסור במורים - לא כבעיה לאומית אחידה, אלא כרשת מורכבת של אתגרי גיוס ושימור בבתי ספר, מקצועות ואזורים שונים.
70 שנה אחרי חוק החינוך הממלכתי - הדוח מציע רפורמת עומק מחוללת שינוי: הגדרה מחדש של סמכויות, העברת הפעלה לרשויות המקומיות, והרחבת האוטונומיה הבית־ספרית לטובת מערכת יעילה, שוויונית ומותאמת למציאות המשתנה.
ניתוח עומק של מבנה מערכת החינוך החרדית, מנגנוני המימון, הפיצול הפנימי והשלכותיהם על החברה הישראלית, הכלכלה והחינוך הציבורי.
עקב הפיכתם לסוגייה המאתגרת את הלכידות בישראל, מרכז מנור מציע הסדרה של הכספים הקואליציוניים כך שישמשו ככלי מדיניות ממלכתי.
דווקא עכשיו מודגש הצורך של כולנו לא רק בחוזה חדש אלא גם במנגנון עבודה חדש | 50 - כלל ישראלי, 30 - זרמי-מקומי, 20-קהילתי
על רקע פערי התקצוב שבין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי - הוגשה עתירה להשוואת תקציבים בין זרמי החינוך
בחינה של השפעות מודל החינוך הרפובליקני בארה"ב על מערכת החינוך בישראל: האם ביזור והפרטה יובילו לצמצום הפערים או להעמקתם?
הבשורה של המסורתיות - היא דווקא בחוסר יכולתה להציע את עצמה בצורה שלמה ומגובשת, ועל כן - היא איננה אלא השראה | לחשיבה המסורתית הזדמנות להפרות את האתגרים הרחבים שעוד נכונו לנו כחברה וכמדינה