המתודולוגיה של המרכז
עדן מנדלוביץ'
המשבר העצום שעוברת הדמוקרטיה המערבית בעשור האחרון הוא בראש ובראשונה תוצר של קריסתו של המרכז הפוליטי, ואיתו כל אותם ערכים שיצרו יציבות וצמיחה.
המשבר העצום שעוברת הדמוקרטיה המערבית בעשור האחרון הוא בראש ובראשונה תוצר של קריסתו של המרכז הפוליטי, ואיתו כל אותם ערכים שיצרו יציבות וצמיחה.
לא משנה כמה ״אחים אנחנו״ במישור האישי ובפלוגה – כשחוזרים למגרש הפוליטי החברה הישראלית שוב מתפצלת
היהדות שנראית לכאורה במרכז הקרע – היא גם המפתח לתיקון וריפוי החברה הישראלית
שישה עקרונות אתיים המבקשים להפוך את הגבולות הנוקשים של המחנות בחברה הישראלית המייצרים קיטוב הולך וגובר – למרווחי מעבר מחברים ונושמים
דווקא עכשיו מודגש הצורך של כולנו לא רק בחוזה חדש אלא גם במנגנון עבודה חדש | 50 – כלל ישראלי, 30 – זרמי-מקומי, 20-קהילתי
לרגל חג החירות, עיון מחודש בשני היבטים במורשתו ההיסטורית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על יהדות, דמוקרטיה, ומה שביניהם.
דווקא בצוק העיתים של מדינת ישראל, הולך ומצטייר לו אופק אחר – הקושר יחד, בברית אחת, את חלקיה השונים של החברה הישראלית. אז מה היא אותה הברית הציונית? מה גבולותיה, מה הערכים שביסודה, וכיצד היא מאפשרת לחלקים הבסיסיים ביותר בזהותנו לחיות זה לצד זה?
המחאה ברחובות מתמקדת בשינוי המשטרי אותו מקדמת הממשלה. אבל כאשר מקשיבים למוחים קשה לפספס שהענין המשטרי/משפטי רק חלק מהעניין.
הבייס החדש של ישראל, זה שקיים ועוד איך, רק לא יודע שהוא קיים. זה שעוד אין לו מפלגה או מנהיג/ה פוליטיים שמובילים אותו.
המאבק הקשה סביב הרפורמה המשפטית לא צריך להסתיים בהכנעה או בפשרה. הדבר הנכון לישראל הוא הסכמה רחבה על מתווה כלל-ישראלי – כזה שרואה היטב את הכשלים במערכת המשפט שדורשים תיקון, ומצד שני רואה היטב את הכשלים שברפורמה עצמה.
ממלכתיות רזה אולי יוצרת מצג של שוק חופשי וריבוי דעות, אבל בפועל, המציאות מוכיחה כיצד היא דווקא מגבירה את תחושת הכפייה ואת רעש הוויכוחים