מאמר זה סוקר את המהלכים להקמת ה-DOGE בארצות הברית ותוצאותיו עד כה, מנתח את הבעייתיות שבהם – בדגש על המוטיבציות והאינטרסים שמאחוריהם – וממשיך לדיון במקרה הישראלי: הצורך בהתייעלות, והאתגרים המשמעותיים שב"גיור" המהלכים האמריקאיים בשיטת העתק-הדבק. לסיום, הוא מציג המלצות לשיפור היעילות והאפקטיביות הממשלתיות בישראל.
לצד מספר צעדים ראויים המקדמים את המקצועיות בחברות הממשלתיות, הצעת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתיקון חוק החברות הממשלתיות מגביר את כוחם של הדרגים הפוליטיים – ובעיקר של השר הממונה על ביצוע החוק – בכל הנוגע למינויים, לתהליכי קבלת החלטות ולחלוקת רווחים. כלומר, בשורה התחתונה – החוק אינו משקף נקודת-איזון ראויה של השירות הציבורי (שיש לראות גם בחברות הממשלתיות כחלק מהותי ממנו) – בין הצרכים המקצועיים לבין האינטרסים הפוליטיים.
מסמך עומק ראשון מסוגו של מרכז מנור שפורש תשתית רעיונית, משפטית ומוסדית לעיצוב מחודש של מוסד נציב שירות המדינה, במטרה לחזק את עצמאות השירות הציבורי ואת אמון הציבור בו
כיצד תכנון, מקצוענות ומצוינות יכולים להפוך גם את השירות הציבורי לחיל אוויר של המינהל הציבורי
מתווה לוין-סער משנה את כללי המשחק ומסכן את האיזון הקריטי שבין רשויות השלטון בישראל. מינוי שופטים דרך ועדה פוליטית יוצר חשש ממשי לאובדן האמון הציבורי בהליך הבחירות – ובכך מערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית
גם כשהם חלוקים בפסיקה, שופטי העליון מאוחדים דרך עקרון אחד ברור: מקצועיות, אי-תלות ושקיפות הם חובה בכל הקשור למינוי נציב שירות המדינה
עם הפסיקה החשובה בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה, בג"ץ הזכיר לכולנו אמת פשוטה שכמעט נשכחה: שירות המדינה שייך לציבור, לא לשלטון
פסק הדין שקיבל את עתירת מרכז מנור וגופים נוספים מחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי, פתוח ומבוסס עקרונות של מינהל תקין
לפי ניתוח משפטי של שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים עולה שהחוק החדש הוא בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולת המשילות ובלכידות החברתית בישראל. עיקר הסיכון העולה מחוות-הדעת נוגע לפגיעה בלגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית בעקבות התיקון.
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים. אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד […]
מדוע מינוי נציב שירות המדינה דורש הסדרה, ומה ניתן ללמוד מהמודל שנקבע למינוי היועץ המשפטי לממשלה?
בחינה של השפעות מודל החינוך הרפובליקני בארה"ב על מערכת החינוך בישראל: האם ביזור והפרטה יובילו לצמצום הפערים או להעמקתם?
למה מינוי מקצועי לנציב שירות המדינה הוא קריטי לעתיד המשילות בישראל? מרכז מנור והשותפים למאבק חושפים את היעדר הנוהל במינוי הנציב, מספקים המלצות ברורות, ומובילים מאבק ציבורי ומשפטי לשינוי מהותי בתהליך.
לאחר שנים שבהן הזרם הממלכתי דתי זוכה לדחיית שירות אוטומטית ויתרון מובהק בתקנים ותקציבים למכינות קדם צבאיות, פנו הנהגת ההורים הארצית ומרכז מנור בדרישה לתיקון האפליה
במסמך הזה אנו מבקשים להציע קווים מנחים שיסייעו למינוי נציב מקצועי.ת וממלכתי.ת, בהליך תקין שיזכה לאמון הציבור והמערכת. ההמלצות נוגעות הן לדמות הנציב והן להליך המינוי הרצוי. כוחן של המלצות אלה יפה למינוי הקרב וכן לכל מינוי עתידי. קווים מנחים לדמותו ולאופן מינויו של נציב.ת שירות המדינה הבא.ה לתפקיד חייבת להיות הגדרה ברורה ממנה גוזרים […]
שינוי סעיף 7א בחוק יסוד הכנסת לכאורה רוצה למנוע מתומכי טרור מלהיבחר. זה הגיוני. בפועל מדובר בניסיון פוליטי מובהק להטות את התוצאות בבחירות הקרובות
הליך מינוי נציב שירות המדינה: כיצד תהליך פוליטי-אד-הוקי מאיים על מקצועיות השירות הציבורי בישראל
משרתי המילואים נתקעו ללא תחבורה ציבורית וחלקם אף ללא טיסות חזרה לישראל במהלך החג, אך הבעיה האמיתית עמוקה יותר. מאחורי הכישלון במענה עומדת מערכת של מינויים פוליטיים ושיקולים שאינם מקצועיים, כפי שניכר במקרה של מנכ"ל משרד התחבורה הנוכחי. התהליך שהוביל למינויו מעלה שאלות על עוצמתם של שומרי הסף במערכת הציבורית, דוגמת נציב שירות המדינה, ועל השפעתם הישירה על איכות השירותים הציבוריים.
עם סיום כהונתו של נציב שירות המדינה הנוכחי, נדרשת מכולנו ערנות: הנציב הבא חייב להיות מקצועי, ממלכתי ומחויב לשירות ציבורי איכותי, ולא עוד כלי פוליטי. מנהלים ראויים הם הבסיס לשירותים טובים.
לפני שש שנים הממשלה התחייבה ליצור נוהל קבוע לבחירת נציב שירות המדינה. והנה, במקום לקיים את הבטחתה, היא מציעה לנו עוד פתרון אד-הוק שיוביל למינוי של נציב חלש נוסף
התיקון הנדרש לחוק יסוד: הלאום, צריך להטמיע את הצלע הנוספת של מדינת ישראל – היותה מדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות אזרחי מלא לכל תושביה
לא משנה כמה ״אחים אנחנו״ במישור האישי ובפלוגה – כשחוזרים למגרש הפוליטי החברה הישראלית שוב מתפצלת
דווקא עכשיו מודגש הצורך של כולנו לא רק בחוזה חדש אלא גם במנגנון עבודה חדש | 50 – כלל ישראלי, 30 – זרמי-מקומי, 20-קהילתי
ישראל לא תבטל היום את חוק יסוד הלאום – זה נפיץ מידי. לחוק דרוש תיקון חכם וחקיקת חוק יסוד החברה הדרוזית אינו הפתרון – אלא מתכון לבעיה גדולה יותר
כשנציגי ממשלה מכנים את מגילת העצמאות מסמך חפוז, הם בעצם רוצים לבטל את היותו מסמך קאנוני ומכונן עבור החברה הישראלית • לכן, דווקא עכשיו אנחנו צריכים לעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד אשר יבטיח אחת ולתמיד את מעמדה של המגילה ואת שימורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
תחת הכותרת "האם הגיעה העת לעיגון מחדש של מוסד ראש הממשלה?", נערך רב-שיח מרתק ומקצועי בנושא משילות, תכנון ארוך טווח והאתגר. מוזמנים לצפות.
איגדנו בשבילכם את כל המידע שאספנו וניתחנו, והתוכן שיצרנו על תקציב המדינה לשנת 2023
רבים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים של חלוקת של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכי הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת כיום.
לרגל חג החירות, עיון מחודש בשני היבטים במורשתו ההיסטורית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על יהדות, דמוקרטיה, ומה שביניהם.
מתווה העם, שהונח על ידי נשיא המדינה בתום שבועות ארוכים של שיח מתמשך, מהווה בסיס ראוי לשיח אחראי בכנסת. דמיון רב קיים בין סעיפי המתווה לבין ההצעות שהובאו ב"מתווה מאזניים". הגדרת כללי משחק ברורים ורחבים, הכרחית להבטחת חוסנה של המדינה כיהודית ודמוקרטית לטווח הרחוק. לאור הקולות השונים בחברה הישראלית ובמפה הפוליטית, יש לראותו כנקודת התחלה חשובה בדרך להגעה להסכמה רחבה שתוציא את ישראל מהמשבר אליו היא צועדת.
קיר דמיוני קם בנינו, ותחת צילו הכבד – הולכת המהפכה המשטרית ומפוררת את הדמוקרטיה הישראלית.
נאומה של ד"ר ועו"ד רעות פינגר דסברג בעצרת מול בית הנשיא בירושלים.
