מורשת 8 באוקטובר: על אחווה, אינטימיות ופוליטיקה
עדן מנדלוביץ'
קשה לנו לחשוב על אינטימיות בהקשרים פוליטיים, או לתת מקום מרכזי כל כך לריטואלים חברתיים. אבל מול המשברים חסרי התקדים שנקלענו אליהם, ולאור השיח שהמרכז מבקש לכונן – זהו המרכיב הסודי
קשה לנו לחשוב על אינטימיות בהקשרים פוליטיים, או לתת מקום מרכזי כל כך לריטואלים חברתיים. אבל מול המשברים חסרי התקדים שנקלענו אליהם, ולאור השיח שהמרכז מבקש לכונן – זהו המרכיב הסודי
החוויה האישית שלי בירוחם הובילה אותי לנסח עקרונות לקיומה של מסגרת חברתית אשר מצד אחד, מעניקה לפרט קבוצת השתייכות, ומצד שני, היא לא מהווה חסם להתפתחות של כלל הפרטים הסובבים את הקבוצה, ואף תורמת לצמיחת הרשת החברתית.
בשיח הציבורי על היחסים שבין החרדים למדינה נשכח מרכיב חשוב: זכויות הפרט של האדם החרדי עצמו, גם מפני הקהילה שאליה הוא משתייך. מתי רצוי וחובה להתערב, והיכן ההתערבות פוגעת בזכות לתרבות ייחודית?
התיקון לחוק החינוך הממלכתי שמקדמת הממשלה יוביל להגדלת הפערים, פגיעה במוסדות החינוך בפריפריה והעמקת הקרע בחברה הישראלית.
לתקנות חוק החינוך הממלכתי החדשות השלכות מרחיקות לכת על מבנה מערכת החינוך, על ילדינו ועל עתידה של מדינת ישראל.
ביום שאחרי, משהו עמוק חייב להשתנות. מישהו חייב להתעשת ולהבין שהגיעה העת לצאת מאזור הדמדומים ולהשיט את הספינה מבעד לגלים הסוערים. עת להכרעות אמיצות שיעצבו את עתידנו.
לא משנה כמה ״אחים אנחנו״ במישור האישי ובפלוגה – כשחוזרים למגרש הפוליטי החברה הישראלית שוב מתפצלת
הבשורה של המסורתיות – היא דווקא בחוסר יכולתה להציע את עצמה בצורה שלמה ומגובשת, ועל כן – היא איננה אלא השראה | לחשיבה המסורתית הזדמנות להפרות את האתגרים הרחבים שעוד נכונו לנו כחברה וכמדינה
למסגרות הקדם צבאיות השונות: המכינות, שנות השירות, ישיבות ההסדר והמדרשות – חשיבות רבה בעיצוב הזהות החברתית, הפוליטית, האזרחית והדתית. מסקנות המחקר שביצענו, מעלות שאלות קשות בנוגע לאופן שבו המדינה מתקצבת את המסגרות הקדם צבאיות בזרמים השונים בחברה הישראלית.
היהדות שנראית לכאורה במרכז הקרע – היא גם המפתח לתיקון וריפוי החברה הישראלית
ראיון למדור שיחת פנים עם רותם שטרקמן במוסף סוף השבוע של TheMarker
לאומנות קיצונית התברכה בתפיסה לאומית המעניקה זהות אך בשמה – דורסת זכויות אדם. הומניזם קיצוני מלא חמלה לכל אדם אך בז לערכי הקבוצה ולמסורת לאומית. תפיסת המרכז המבקשת לאחוז בזה ובזה היא קרובה הרבה יותר לאמת השלמה. להלן קווים מעשיים ונקודות מוצא מארון הספרים היהודי לשיח והתנהלות פוליטית.
שישה עקרונות אתיים המבקשים להפוך את הגבולות הנוקשים של המחנות בחברה הישראלית המייצרים קיטוב הולך וגובר – למרווחי מעבר מחברים ונושמים
דווקא עכשיו מודגש הצורך של כולנו לא רק בחוזה חדש אלא גם במנגנון עבודה חדש | 50 – כלל ישראלי, 30 – זרמי-מקומי, 20-קהילתי
ישראל לא תבטל היום את חוק יסוד הלאום – זה נפיץ מידי. לחוק דרוש תיקון חכם וחקיקת חוק יסוד החברה הדרוזית אינו הפתרון – אלא מתכון לבעיה גדולה יותר
בין החיבורים: אורלי גולדקלנג יוצאת למסע ברחבי ישראל כדי ללמוד איך חיים פה ביחד | פולי ברונשטיין, מנכ"לית "יוזמת המאה", בת 48 | נשואה + 2 | מייסדת "דרכנו" | תושבת תל־אביב | שירות צבאי: קצינה בבה"ד 12
כשנציגי ממשלה מכנים את מגילת העצמאות מסמך חפוז, הם בעצם רוצים לבטל את היותו מסמך קאנוני ומכונן עבור החברה הישראלית • לכן, דווקא עכשיו אנחנו צריכים לעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד אשר יבטיח אחת ולתמיד את מעמדה של המגילה ואת שימורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד ובצל המשבר החברתי, איגדנו לכם, יחד עם שישה מכונים חינוכיים, מערכי שיעור שיסייעו להתמודד עם המעשה החינוכי המאתגר בעת הזו
מרכז מנור מבית יוזמת המאה בדק וחשף את הפערים בתקנים לדחיית שירות או שנת מעבר — ולמעשה כמה לנער או נערה מהציבור הדתי־לאומי קל יחסית להתקבל למכינה, וכמה לנערה או נער מהציבור הכללי יהיה קשה מאוד למצוא מקום באחת כזאת.
תחת הכותרת "האם הגיעה העת לעיגון מחדש של מוסד ראש הממשלה?", נערך רב-שיח מרתק ומקצועי בנושא משילות, תכנון ארוך טווח והאתגר. מוזמנים לצפות.
למה יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד חרד להמשך קיומה של מדינת ישראל?
המהדורה המרכזית עם ארי שביט מארחת את ראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, יו״ר יש עתיד.
תוצאות מבחן פירלס לימדו כי ההישגים של התלמידים נסוגו 20 שנה לאחור, וכי עיקר הפגיעה הייתה בתלמידים מצטיינים ומרקע חברתי־כלכלי חזק
תקציב 2023-24 טומן בחובו שינויים מרחיקי לכת למערכת החינוך הממלכתית והציבורית, ומהווה נקודת מפנה המערערת את עקרונות היסוד.
זה הזמן למסרים ולרעיונות חדשים • זה הזמן לנהל דיון בשאלה לאן הולכים מכאן, גם בהפגנות • זה הזמן להעלות לבמות נואמים שיכולים להצית את הדמיון שיכול להיות כאן אחרת
הכספים הקואליציוניים, שהיקפם הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח, אולי מהווים חלק קטן יחסית מתקציב המדינה העומד על כחצי טריליון ש"ח – אבל הם עדות מובהקת לאופן שבו המדינה, דרך חלוקת המשאבים שלה, מעודדת מגזריות ושבטיות במקום ממלכתיות, ושמה אותנו על המסלול המהיר לאוטונומיות.