חמש הערות על הצעת תקציב החינוך לשנת 2026
אופיר גלבוע
תקציב החינוך לשנת 2026 מציג גידול תקציבי של 7% אבל מרחיק את הפתרון של הרבה מבעיותהשורש במערכת ומעמיק את הקיטוב החברתי
תקציב החינוך לשנת 2026 מציג גידול תקציבי של 7% אבל מרחיק את הפתרון של הרבה מבעיותהשורש במערכת ומעמיק את הקיטוב החברתי
נתונים בלעדיים שקיבלנו מנציבות שירות המדינה על איוש המשרות בסגל הבכיר משקפים תמונה מדאיגה על אלו שמנהלים את המערכות הציבוריות הגדולות ביותר ומעלים שאלות בנוגע לטענות ה"משילות" של הממשלה.
ניתוח עומק של מבנה מערכת החינוך החרדית, מנגנוני המימון, הפיצול הפנימי והשלכותיהם על החברה הישראלית, הכלכלה והחינוך הציבורי.
עקב הפיכתם לסוגייה המאתגרת את הלכידות בישראל, מרכז מנור מציע הסדרה של הכספים הקואליציוניים כך שישמשו ככלי מדיניות ממלכתי.
70 שנה אחרי חוק החינוך הממלכתי – הדוח מציע רפורמת עומק מחוללת שינוי: הגדרה מחדש של סמכויות, העברת הפעלה לרשויות המקומיות, והרחבת האוטונומיה הבית־ספרית לטובת מערכת יעילה, שוויונית ומותאמת למציאות המשתנה.
הציבור הישראלי משמיע קול ברור: מערכת החינוך איבדה כיוון, אך התקווה לשיקום עדיין חזקה. יחד עם דרישה להשיב את האמון, לחזק את מקצוע ההוראה ולבנות חינוך ציבורי איכותי שמחבר בין חלקי החברה.
קו פרשת החינוך – מפגש של של ארגוני מדיניות חינוך, מקבלי החלטות, אנשי אקדמיה ומחקר ומנהיגים פוליטיים, לשיחה מעצבת־עתיד על האתגרים וההכרעות המרכזיות העומדות בפני מערכת החינוך בישראל עם כניסתה לשנת בחירות.
הבנה חדשה של משבר המחסור במורים – לא כבעיה לאומית אחידה, אלא כרשת מורכבת של אתגרי גיוס ושימור בבתי ספר, מקצועות ואזורים שונים.
נתונים ראשוניים מתוך סקר שיזם מרכז מנור באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הנתונים מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: רוב הציבור סבור שמערכת החינוך הישראלית צועדת בכיוון לא חיובי, ותרומתה ללכידות החברתית דלה ומוגבלת. בד בבד, הולכת ומתרחבת הדרישה לשינוי ערכי. על כן נדרשים שינויי עומק מערכתיים במערכת החינוך. רק בכוחם של אלה לשקם את אמון הציבור במערכת ולבנות עתיד חינוכי טוב יותר לכלל החברה הישראלית.
בישיבת ממשלה מיוחדת התקבלה החלטה על שינויי תקציב ופריצת המסגרת הפיסקלית, ללא הליך שקוף או הודעה מוקדמת לציבור. התקציב הביטחוני הורחב תוך הגדלת הגירעון, והציבור נדרש להתמודד גם עם עלויות ריבית כבדות יותר, וגם עם פגיעה ישירה ברווחה. שלוש נקודות אזהרה והצעות להתנהלות אחרת.
מאמר זה סוקר את המהלכים להקמת ה-DOGE בארצות הברית ותוצאותיו עד כה, מנתח את הבעייתיות שבהם – בדגש על המוטיבציות והאינטרסים שמאחוריהם – וממשיך לדיון במקרה הישראלי: הצורך בהתייעלות, והאתגרים המשמעותיים שב"גיור" המהלכים האמריקאיים בשיטת העתק-הדבק. לסיום, הוא מציג המלצות לשיפור היעילות והאפקטיביות הממשלתיות בישראל.
לצד מספר צעדים ראויים המקדמים את המקצועיות בחברות הממשלתיות, הצעת המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתיקון חוק החברות הממשלתיות מגביר את כוחם של הדרגים הפוליטיים – ובעיקר של השר הממונה על ביצוע החוק – בכל הנוגע למינויים, לתהליכי קבלת החלטות ולחלוקת רווחים. כלומר, בשורה התחתונה – החוק אינו משקף נקודת-איזון ראויה של השירות הציבורי (שיש לראות גם בחברות הממשלתיות כחלק מהותי ממנו) – בין הצרכים המקצועיים לבין האינטרסים הפוליטיים.
מסמך של מרכז מנור חושף כיצד מבנה החינוך הזרמי מנציח פערים חברתיים וערכיים, ומציע פתרון מבני וחדשני לחיזוק הלכידות החברתית
מסמך עומק ראשון מסוגו של מרכז מנור שפורש תשתית רעיונית, משפטית ומוסדית לעיצוב מחודש של מוסד נציב שירות המדינה, במטרה לחזק את עצמאות השירות הציבורי ואת אמון הציבור בו
הכרעת בג"ץ בנוגע למינוי נציב שירות המדינה חושפת פערים בפרשנות, אך לא בערכים: שניים מבכירי שופטי העליון, יצחק עמית ונעם סולברג, מסכימים שנציב שירות המדינה אינו משרת אמון פוליטית אלא תפקיד מקצועי המחייב עצמאות, שקיפות ונאמנות לציבור כולו. מתוך ההסכמה הזו, מציעה טליה גורודס קריאה לבניית שיח מדיניות חדש שמבוסס על ממלכתיות, יציבות שלטונית ואמון […]
מה קורה כששופט שנתפס כ"מינוי פוליטי" יעמוד בראש הגוף שמנהל את יום הבחירות? עו"ד אריאל ברזילי מתריע מהשפעותיו החמורות של מתווה לוין-סער: לא רק על הפרדת הרשויות, אלא גם ובעיקר על הלגיטימיות של ההליך הדמוקרטי עצמו. בלי יו"ר ממלכתי לוועדת הבחירות, בלי שופט שמוסכם על כלל הציבור, ובלי אמון בסיסי בהליך הבחירות – לא נוכל […]
מה הקשר בין מינויים פוליטיים לשחיקת תחושת השליחות של צעירים? איך הקיטוב החברתי קשור גם למבנה מערכת החינוך ולפערים התקציביים המובנים בתוכה? ואם רוב הבעיות שזוהו כבר נכתבו בדו"חות ובתכניות – אז למה הן לא מיושמות? ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, התארחה בפרק 310 של הפודקאסט של נדב פרי לשיחה […]
אם ננהל את המדינה כמו שחיל האוויר מנהל מבצע, נוכל גם לנצח בחיים עצמם
כיצד תכנון, מקצוענות ומצוינות יכולים להפוך גם את השירות הציבורי לחיל אוויר של המינהל הציבורי
רפורמת "שורשים" של שר החינוך יואב קיש, שמקדמת מדיניות זהות חדשה במערכת החינוך, מציגה מצג של חיזוק יהדות וציונות. בפועל, לפי חוות דעת שפרסמו מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי־עברי, מדובר במהלך שצפוי להחליש את מוסדות החינוך הממלכתיים־עבריים, לצמצם את הגיוון התרבותי, ולפגוע באוטונומיה המקצועית של מנהלים ומורות. מהניתוח בחוות הדעת עולה כי לא מדובר במהלך […]
מתווה לוין-סער משנה את כללי המשחק ומסכן את האיזון הקריטי שבין רשויות השלטון בישראל. מינוי שופטים דרך ועדה פוליטית יוצר חשש ממשי לאובדן האמון הציבורי בהליך הבחירות – ובכך מערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית
גם כשהם חלוקים בפסיקה, שופטי העליון מאוחדים דרך עקרון אחד ברור: מקצועיות, אי-תלות ושקיפות הם חובה בכל הקשור למינוי נציב שירות המדינה
עם הפסיקה החשובה בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה, בג"ץ הזכיר לכולנו אמת פשוטה שכמעט נשכחה: שירות המדינה שייך לציבור, לא לשלטון
פסק הדין שקיבל את עתירת מרכז מנור וגופים נוספים מחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי, פתוח ומבוסס עקרונות של מינהל תקין
לפי ניתוח משפטי של שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים עולה שהחוק החדש הוא בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולת המשילות ובלכידות החברתית בישראל. עיקר הסיכון העולה מחוות-הדעת נוגע לפגיעה בלגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית בעקבות התיקון.
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים. אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד […]
הצעת תקציב החינוך לשנת 2025 מחריפה את החלוקה הסקטוריאלית והבלתי הוגנת בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי- עברי וערבי ומזניחה את החינוך הציבורי.
העתירה הוגשה על רקע פערים שהתגלו בתקנים למכינות קדם צבאיות בין בוגרי החינוך הממלכתי-עברי לחינוך הממלכתי-דתי
על רקע פערי התקצוב שבין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי – הוגשה עתירה להשוואת תקציבים בין זרמי החינוך