רפורמת "שורשים" של שר החינוך יואב קיש, שמקדמת מדיניות זהות חדשה במערכת החינוך, מציגה מצג של חיזוק יהדות וציונות. בפועל, לפי חוות דעת שפרסמו מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי־עברי, מדובר במהלך שצפוי להחליש את מוסדות החינוך הממלכתיים־עבריים, לצמצם את הגיוון התרבותי, ולפגוע באוטונומיה המקצועית של מנהלים ומורות. מהניתוח בחוות הדעת עולה כי לא מדובר במהלך […]
מתווה לוין-סער משנה את כללי המשחק ומסכן את האיזון הקריטי שבין רשויות השלטון בישראל. מינוי שופטים דרך ועדה פוליטית יוצר חשש ממשי לאובדן האמון הציבורי בהליך הבחירות – ובכך מערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית
גם כשהם חלוקים בפסיקה, שופטי העליון מאוחדים דרך עקרון אחד ברור: מקצועיות, אי-תלות ושקיפות הם חובה בכל הקשור למינוי נציב שירות המדינה
עם הפסיקה החשובה בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה, בג"ץ הזכיר לכולנו אמת פשוטה שכמעט נשכחה: שירות המדינה שייך לציבור, לא לשלטון
פסק הדין שקיבל את עתירת מרכז מנור וגופים נוספים מחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי, פתוח ומבוסס עקרונות של מינהל תקין
לפי ניתוח משפטי של שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים עולה שהחוק החדש הוא בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולת המשילות ובלכידות החברתית בישראל. עיקר הסיכון העולה מחוות-הדעת נוגע לפגיעה בלגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית בעקבות התיקון.
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב הליך מינוי נציב שירות המדינה. מצד אחד, עומדת החלטת הממשלה לקדם מינוי ישיר – כלומר מינוי פוליטי – בכפוף לבדיקת ועדת מינויים מיוחדת. מנגד, מוצעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התומכת בהקמת ועדת איתור, אשר הרכבה מעניק משקל משמעותי למשפטנים. אולם, שתי הגישות הללו מחמיצות את מהותו האמיתית של התפקיד […]
הצעת תקציב החינוך לשנת 2025 מחריפה את החלוקה הסקטוריאלית והבלתי הוגנת בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי- עברי וערבי ומזניחה את החינוך הציבורי.
העתירה הוגשה על רקע פערים שהתגלו בתקנים למכינות קדם צבאיות בין בוגרי החינוך הממלכתי-עברי לחינוך הממלכתי-דתי
על רקע פערי התקצוב שבין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי – הוגשה עתירה להשוואת תקציבים בין זרמי החינוך
מדוע מינוי נציב שירות המדינה דורש הסדרה, ומה ניתן ללמוד מהמודל שנקבע למינוי היועץ המשפטי לממשלה?
בחינה של השפעות מודל החינוך הרפובליקני בארה"ב על מערכת החינוך בישראל: האם ביזור והפרטה יובילו לצמצום הפערים או להעמקתם?
למה מינוי מקצועי לנציב שירות המדינה הוא קריטי לעתיד המשילות בישראל? מרכז מנור והשותפים למאבק חושפים את היעדר הנוהל במינוי הנציב, מספקים המלצות ברורות, ומובילים מאבק ציבורי ומשפטי לשינוי מהותי בתהליך.
לאחר שנים שבהן הזרם הממלכתי דתי זוכה לדחיית שירות אוטומטית ויתרון מובהק בתקנים ותקציבים למכינות קדם צבאיות, פנו הנהגת ההורים הארצית ומרכז מנור בדרישה לתיקון האפליה
התקציב שמוגש בימים אלו לאישור הכנסת מביא לידי ביטוי את משבר המשילות ובעיקר מחריף את משבר הלכידות. אנחנו צריכים הנהגה כלכלית אמיצה שתחשוב על כל הציבורים ולא רק על הבייס.
במסמך הזה אנו מבקשים להציע קווים מנחים שיסייעו למינוי נציב מקצועי.ת וממלכתי.ת, בהליך תקין שיזכה לאמון הציבור והמערכת. ההמלצות נוגעות הן לדמות הנציב והן להליך המינוי הרצוי. כוחן של המלצות אלה יפה למינוי הקרב וכן לכל מינוי עתידי. קווים מנחים לדמותו ולאופן מינויו של נציב.ת שירות המדינה הבא.ה לתפקיד חייבת להיות הגדרה ברורה ממנה גוזרים […]
שינוי סעיף 7א בחוק יסוד הכנסת לכאורה רוצה למנוע מתומכי טרור מלהיבחר. זה הגיוני. בפועל מדובר בניסיון פוליטי מובהק להטות את התוצאות בבחירות הקרובות
הליך מינוי נציב שירות המדינה: כיצד תהליך פוליטי-אד-הוקי מאיים על מקצועיות השירות הציבורי בישראל
סמכויות מאוזנות וחכמות שתואצלנה לרשויות מהשלטון המרכזי, תוך מתן זכות הסתייגות משמעותית לכלל הקהילות המקומיות – יכולות לצמצם חיכוכים מסוג זה
משרתי המילואים נתקעו ללא תחבורה ציבורית וחלקם אף ללא טיסות חזרה לישראל במהלך החג, אך הבעיה האמיתית עמוקה יותר. מאחורי הכישלון במענה עומדת מערכת של מינויים פוליטיים ושיקולים שאינם מקצועיים, כפי שניכר במקרה של מנכ"ל משרד התחבורה הנוכחי. התהליך שהוביל למינויו מעלה שאלות על עוצמתם של שומרי הסף במערכת הציבורית, דוגמת נציב שירות המדינה, ועל השפעתם הישירה על איכות השירותים הציבוריים.
עם סיום כהונתו של נציב שירות המדינה הנוכחי, נדרשת מכולנו ערנות: הנציב הבא חייב להיות מקצועי, ממלכתי ומחויב לשירות ציבורי איכותי, ולא עוד כלי פוליטי. מנהלים ראויים הם הבסיס לשירותים טובים.
הצצה לתמונת השבר והפערים החברתיים בישראל ולסיבות המבניות שמעצבות את החברה הישראלית כקבוצות ושבטים, עם ערכים וזהות שונים. מסמך להורדה
המשבר העצום שעוברת הדמוקרטיה המערבית בעשור האחרון הוא בראש ובראשונה תוצר של קריסתו של המרכז הפוליטי, ואיתו כל אותם ערכים שיצרו יציבות וצמיחה.
לפני שש שנים הממשלה התחייבה ליצור נוהל קבוע לבחירת נציב שירות המדינה. והנה, במקום לקיים את הבטחתה, היא מציעה לנו עוד פתרון אד-הוק שיוביל למינוי של נציב חלש נוסף
התיקון הנדרש לחוק יסוד: הלאום, צריך להטמיע את הצלע הנוספת של מדינת ישראל – היותה מדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות אזרחי מלא לכל תושביה
50:30:20 – מערכת הפעלה שמקיימת בסיס ישראלי משותף ומחייב, ולצדו ביטוי נכון יותר של היכולות, המאפיינים והמרחב הזהותי של השלטון המקומי, המגזרי והקהילתי.
בניגוד לאידאולוגיות חד-ממדיות שכמה מהן (מקומוניזם ופשיזם ועד ליברליזם קיצוני) סחפו את העולם בסערה במאה הקודמת, היווה החזון הציוני השקפת עולם שלמה, מורכבת ומאוזנת ולכן חסינה בהרבה מפני עיוותים. אחד ממקורות כוחה העיקריים היה יכולתה למזג בין זיקה לעם וחברה מסוימים לערכים הומניסטיים כלל-אנושיים, בין חירות הפרט למחויבות לקולקטיב ובין זהות למימושה הפוליטי.
קשה לנו לחשוב על אינטימיות בהקשרים פוליטיים, או לתת מקום מרכזי כל כך לריטואלים חברתיים. אבל מול המשברים חסרי התקדים שנקלענו אליהם, ולאור השיח שהמרכז מבקש לכונן – זהו המרכיב הסודי
החוויה האישית שלי בירוחם הובילה אותי לנסח עקרונות לקיומה של מסגרת חברתית אשר מצד אחד, מעניקה לפרט קבוצת השתייכות, ומצד שני, היא לא מהווה חסם להתפתחות של כלל הפרטים הסובבים את הקבוצה, ואף תורמת לצמיחת הרשת החברתית.
בשיח הציבורי על היחסים שבין החרדים למדינה נשכח מרכיב חשוב: זכויות הפרט של האדם החרדי עצמו, גם מפני הקהילה שאליה הוא משתייך. מתי רצוי וחובה להתערב, והיכן ההתערבות פוגעת בזכות לתרבות ייחודית?
התיקון לחוק החינוך הממלכתי שמקדמת הממשלה יוביל להגדלת הפערים, פגיעה במוסדות החינוך בפריפריה והעמקת הקרע בחברה הישראלית.
