תוצאות חיפוש:

מגילת העצמאות: מסמך חפוז או קאנוני?

מגילת העצמאות: מסמך חפוז או קאנוני?

ד"ר רעות פינגר דסברג

כשנציגי ממשלה מכנים את מגילת העצמאות מסמך חפוז, הם בעצם רוצים לבטל את היותו מסמך קאנוני ומכונן עבור החברה הישראלית • לכן, דווקא עכשיו אנחנו צריכים לעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד אשר יבטיח אחת ולתמיד את מעמדה של המגילה ואת שימורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

לורם איפסום דולור

לורם איפסום דולור

הדס לביא

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

לורם איפסום דולור

לורם איפסום דולור

הדס לביא

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

המגזין חדש

המגזין חדש

הדס לביא

עמוד הבית חדש

עמוד הבית חדש

הדס לביא

מסביב יהום הסער

מסביב יהום הסער

עדן מנדלוביץ'

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד ובצל המשבר החברתי, איגדנו לכם, יחד עם שישה מכונים חינוכיים, מערכי שיעור שיסייעו להתמודד עם המעשה החינוכי המאתגר בעת הזו

דבריה של ד"ר מיכל טביביאן מזרחי בכנס "בין שלטון ריכוזי לממשלה קולקטיבית"

דבריה של ד"ר מיכל טביביאן מזרחי בכנס "בין שלטון ריכוזי לממשלה קולקטיבית"

עדן מנדלוביץ'

תחת הכותרת "האם הגיעה העת לעיגון מחדש של מוסד ראש הממשלה?", נערך רב-שיח מרתק ומקצועי בנושא משילות, תכנון ארוך טווח והאתגר. מוזמנים לצפות.

התחנה המרכזית עם ארי שביט – יאיר לפיד

התחנה המרכזית עם ארי שביט – יאיר לפיד

צוות מנור

למה יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד חרד להמשך קיומה של מדינת ישראל?
המהדורה המרכזית עם ארי שביט מארחת את ראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, יו״ר יש עתיד.

השלכות תקציב 2023-24 על החינוך הממלכתי בישראל

השלכות תקציב 2023-24 על החינוך הממלכתי בישראל

מעין חג'אג' כחלון

תקציב 2023-24 טומן בחובו שינויים מרחיקי לכת למערכת החינוך הממלכתית והציבורית, ומהווה נקודת מפנה המערערת את עקרונות היסוד.

בדרך לאוטונומיות (לא) עוצרים בתקציב

בדרך לאוטונומיות (לא) עוצרים בתקציב

רותם אורג

הכספים הקואליציוניים, שהיקפם הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח, אולי מהווים חלק קטן יחסית מתקציב המדינה העומד על כחצי טריליון ש"ח – אבל הם עדות מובהקת לאופן שבו המדינה, דרך חלוקת המשאבים שלה, מעודדת מגזריות ושבטיות במקום ממלכתיות, ושמה אותנו על המסלול המהיר לאוטונומיות. 

ורק לכולנו לא נשאר

ורק לכולנו לא נשאר

ד"ר מיכל טביביאן מזרחי

ערכנו ניתוח השוואתי של ההסכמים הקואליציוניים ומצאנו מגמה מדאיגה וחסרת תקדים של חלוקת כספים למגזרים ספציפים וללא התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות. במתן תקציבים שווים מבלי להעמיד שום דרישה או קריטריון המדינה מוותרת מיוזמתה על המנוף היחיד שלה כדי ליצר שוויון הזדמנויות מהותי – זה יעמיק את הפערים, זה יצמצם את הנגישות לחינוך איכותי וזה יגביר את תופעת המיון והסינון שתגביר את החלוקה המעמדית והעדתית.

אוצר לאומי – כל הכתבות והתחקירים על תקציב 2023

אוצר לאומי – כל הכתבות והתחקירים על תקציב 2023

צוות מנור

איגדנו בשבילכם את כל המידע שאספנו וניתחנו, והתוכן שיצרנו על תקציב המדינה לשנת 2023

המלחמה בהון השחור – דין גמ"ח כדין בנק?

המלחמה בהון השחור – דין גמ"ח כדין בנק?

אביב ברודי

בחוק ההסדרים, פרק י' (צמצום השימוש במזומן) מוצע לצמצם את כמות המזומן בשוק ע"י קביעת חובת דיווח והגבלת הסכום שניתן להחזיק במזומן. חרף החשיבות בהגברת הפיקוח – החוק מחריג את מוסדות גמילות החסדים מהרפורמה באופן שמעלה ספק האם הטעם לכך הוא מקצועי.
תמונה – יואב גוטרמן מתוך אוסף התצלומים הלאומי

חוק ההסדרים, קרן הארנונה

חוק ההסדרים, קרן הארנונה

חגי טבת

אחד הפרקים שנידון בחוק ההסדרים בימים אלו מבקש להקים קרן ארנונה שמטרתה להוזיל את מחירי הדיור. האמנם?

הפודקאסט של יוזמת המאה

הפודקאסט של יוזמת המאה

צוות מנור

האוטונומיות כבר כאן

האוטונומיות כבר כאן

רותם אורג

רבים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים של חלוקת של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכי הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת כיום.

האוטונומיות כבר כאן

האוטונומיות כבר כאן

רותם אורג

בשבועות האחרונים דוברים שונים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים בדבר חלוקתה של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכים הדרגתיים של הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת בימים אלו.

על כנפי החירות – עיון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

על כנפי החירות – עיון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

עדן מנדלוביץ'

לרגל חג החירות, עיון מחודש בשני היבטים במורשתו ההיסטורית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על יהדות, דמוקרטיה, ומה שביניהם.

אוצר לאומי – איפה הכסף של כולנו?!

אוצר לאומי – איפה הכסף של כולנו?!

צוות מנור

את תקציב המדינה אופפת עמימות רבה. נדרשת עבודה מאומצת על מנת להבין לאן הולך הכסף שלנו – משלמי המיסים. מקבלי ההחלטות בונים על הקושי הזה – הם לא היו רוצים שנדע עד כמה התקציב הנוכחי הוא הכי מגזרי שידעה המדינה. בפרויקט חדשני מרכז מנור מנגיש את תקציב המדינה. יחד, נוכל לחקור לאן הולך הכסף – מה עלה, מה ירד ומה התנפח לממדי ענק

רפורמת הבגרויות של קיש: בירוקרטיה ללא חזון

רפורמת הבגרויות של קיש: בירוקרטיה ללא חזון

ד"ר מיכל טביביאן מזרחי

איך אפשר להסביר את הפער בין הדרישות בהסכמים הקואליציונים לביטול הרפורמה של שאשא ביטון וההצהרות בכניסתו לתפקיד של השר קיש, לבין מתווה הבגרויות שפירסם? ומה הקשר בינו לבין תהליך שיתוף הציבור שהוביל משרד החינוך

מתווה העם – עמדתנו

מתווה העם – עמדתנו

עדן מנדלוביץ'

מתווה העם, שהונח על ידי נשיא המדינה בתום שבועות ארוכים של שיח מתמשך, מהווה בסיס ראוי לשיח אחראי בכנסת. דמיון רב קיים בין סעיפי המתווה לבין ההצעות שהובאו ב"מתווה מאזניים". הגדרת כללי משחק ברורים ורחבים, הכרחית להבטחת חוסנה של המדינה כיהודית ודמוקרטית לטווח הרחוק. לאור הקולות השונים בחברה הישראלית ובמפה הפוליטית, יש לראותו כנקודת התחלה חשובה בדרך להגעה להסכמה רחבה שתוציא את ישראל מהמשבר אליו היא צועדת.

הברית הציונית

הברית הציונית

צוות מנור

דווקא בצוק העיתים של מדינת ישראל, הולך ומצטייר לו אופק אחר – הקושר יחד, בברית אחת, את חלקיה השונים של החברה הישראלית. אז מה היא אותה הברית הציונית? מה גבולותיה, מה הערכים שביסודה, וכיצד היא מאפשרת לחלקים הבסיסיים ביותר בזהותנו לחיות זה לצד זה?

נאום הקיר הדמיוני

נאום הקיר הדמיוני

ד"ר רעות פינגר דסברג

קיר דמיוני קם בנינו, ותחת צילו הכבד – הולכת המהפכה המשטרית ומפוררת את הדמוקרטיה הישראלית.
נאומה של ד"ר ועו"ד רעות פינגר דסברג בעצרת מול בית הנשיא בירושלים.

בשבח המסכה והתחפושת

בשבח המסכה והתחפושת

מתנאל בוזגלו

התחפושות מלוות אותנו לא רק בחג הפורים, אלא גם במרחבים הפוליטיים והחברתיים שבהם אנחנו חיים ביום יום. ואולי צריך להפסיק לפחד מהן כל כך?

איך הדרישה לשוויון עלולה להוביל לקריסת החינוך הציבורי

איך הדרישה לשוויון עלולה להוביל לקריסת החינוך הציבורי

רועי ליפשיץ

חינוך ציבורי פרושו לא רק מימון ציבורי אלא גם מחויבות לערכים ציבוריים. ההסכמים הקואליציוניים שואפים לנתק את הקשר בין בין המימון לבין עמידה בסטנדרטים ובמחויבות ציבוריים, כדי לקדם שיוויון בתקצוב לתלמידי הזרם החרדי. מימוש של ההסכמים יכול להוות את הצעד האחרון בהתמוטטותו של מפעל מפואר- החינוך הציבורי הממלכתי של מדינת ישראל.

מפוליטיקה של עיגול והכנעה לפוליטיקה של אליפסה

מפוליטיקה של עיגול והכנעה לפוליטיקה של אליפסה

תהלה פרידמן

המחאה ברחובות מתמקדת בשינוי המשטרי אותו מקדמת הממשלה. אבל כאשר מקשיבים למוחים קשה לפספס שהענין המשטרי/משפטי רק חלק מהעניין.

לחזור אל הממלכתיות

לחזור אל הממלכתיות

תהלה פרידמן

אחד הכשלים שהביא לתוצאות הבחירות האחרונות הוא שלמרכז היהודי-דמוקרטי לא היה סיפור פוזיטיבי, אלא רק הגדרה למה, ובעיקר למי, הוא מתנגד. צריך לנצל את המשבר שנקלענו אליו כדי לחזור אל היעד הממלכתי של ראשית המדינה: אחריות למדינה ולאינטרס הלאומי המשותף לפני האינטרסים המגזריים

ממלכתיות

ממלכתיות

עדן מנדלוביץ'

עוד הברקה של בן גוריון (מישהו אמר פתיתים?), הקוראת לתיעדוף המדינה והזהות האזרחית על פני יתר הזהויות. הממלכתיות אומרת שצו השעה הוא אחדות ולצורך כך, אנחנו חייבים למצוא דרך להכלת המחלוקות והמגוון בחברה. הממלכתיות היא לא זהות וגם לא ביטוי חליפי לאזרחות, זו תרבות של התנהגות ציבורית שכולנו יכולים לאמץ, ללא הבדל שבט, דת, גזע או מין.

בחירות

בחירות

ליאון בוז'ו

יום חג לדמוקרטיה בו כל אלה שעברו את גיל 18 מקבלים יום חופש,
ועל הדרך בוחרים את הנציגים והנציגות שלהם לכנסת ובתקווה לממשלה.
אבני היסוד לבחירות דמוקרטיות – כלליות, חופשיות, שוויוניות, הוגנות ותקופתיות.
מתי מתקיימות בחירות?
החוק אומר: בכל ארבע שנים
המציאות אומרת: חח.

ימין ושמאל

ימין ושמאל

ד"ר מיכל טביביאן מזרחי

תפיסות אידיאולוגיות שהתגבשו אי שם בימי המהפכה הצרפתית. תומכי האצולה ישבו לימין המלך ותומכי הרפורמות ישבו לשמאלו ומאז אנחנו תקועים עם החלוקה הזו. בגדול, אנחנו משתמשים ב'ימין' ו'שמאל' כדי לתאר אידיאולוגיות פוליטיות כפרוגרסיביות או שמרניות, למרות שעברו למעלה יותר מ-230 שנה.