למסגרות הקדם צבאיות השונות: המכינות, שנות השירות, ישיבות ההסדר והמדרשות – חשיבות רבה בעיצוב הזהות החברתית, הפוליטית, האזרחית והדתית. מסקנות המחקר שביצענו, מעלות שאלות קשות בנוגע לאופן שבו המדינה מתקצבת את המסגרות הקדם צבאיות בזרמים השונים בחברה הישראלית.
היהדות שנראית לכאורה במרכז הקרע – היא גם המפתח לתיקון וריפוי החברה הישראלית
ראיון למדור שיחת פנים עם רותם שטרקמן במוסף סוף השבוע של TheMarker
לאומנות קיצונית התברכה בתפיסה לאומית המעניקה זהות אך בשמה – דורסת זכויות אדם. הומניזם קיצוני מלא חמלה לכל אדם אך בז לערכי הקבוצה ולמסורת לאומית. תפיסת המרכז המבקשת לאחוז בזה ובזה היא קרובה הרבה יותר לאמת השלמה. להלן קווים מעשיים ונקודות מוצא מארון הספרים היהודי לשיח והתנהלות פוליטית.
שישה עקרונות אתיים המבקשים להפוך את הגבולות הנוקשים של המחנות בחברה הישראלית המייצרים קיטוב הולך וגובר – למרווחי מעבר מחברים ונושמים
דווקא עכשיו מודגש הצורך של כולנו לא רק בחוזה חדש אלא גם במנגנון עבודה חדש | 50 – כלל ישראלי, 30 – זרמי-מקומי, 20-קהילתי
ישראל לא תבטל היום את חוק יסוד הלאום – זה נפיץ מידי. לחוק דרוש תיקון חכם וחקיקת חוק יסוד החברה הדרוזית אינו הפתרון – אלא מתכון לבעיה גדולה יותר
בין החיבורים: אורלי גולדקלנג יוצאת למסע ברחבי ישראל כדי ללמוד איך חיים פה ביחד | פולי ברונשטיין, מנכ"לית "יוזמת המאה", בת 48 | נשואה + 2 | מייסדת "דרכנו" | תושבת תל־אביב | שירות צבאי: קצינה בבה"ד 12
כשנציגי ממשלה מכנים את מגילת העצמאות מסמך חפוז, הם בעצם רוצים לבטל את היותו מסמך קאנוני ומכונן עבור החברה הישראלית • לכן, דווקא עכשיו אנחנו צריכים לעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד אשר יבטיח אחת ולתמיד את מעמדה של המגילה ואת שימורה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד ובצל המשבר החברתי, איגדנו לכם, יחד עם שישה מכונים חינוכיים, מערכי שיעור שיסייעו להתמודד עם המעשה החינוכי המאתגר בעת הזו
מרכז מנור מבית יוזמת המאה בדק וחשף את הפערים בתקנים לדחיית שירות או שנת מעבר — ולמעשה כמה לנער או נערה מהציבור הדתי־לאומי קל יחסית להתקבל למכינה, וכמה לנערה או נער מהציבור הכללי יהיה קשה מאוד למצוא מקום באחת כזאת.
תחת הכותרת "האם הגיעה העת לעיגון מחדש של מוסד ראש הממשלה?", נערך רב-שיח מרתק ומקצועי בנושא משילות, תכנון ארוך טווח והאתגר. מוזמנים לצפות.
למה יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד חרד להמשך קיומה של מדינת ישראל?
המהדורה המרכזית עם ארי שביט מארחת את ראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, יו״ר יש עתיד.
תוצאות מבחן פירלס לימדו כי ההישגים של התלמידים נסוגו 20 שנה לאחור, וכי עיקר הפגיעה הייתה בתלמידים מצטיינים ומרקע חברתי־כלכלי חזק
תקציב 2023-24 טומן בחובו שינויים מרחיקי לכת למערכת החינוך הממלכתית והציבורית, ומהווה נקודת מפנה המערערת את עקרונות היסוד.
זה הזמן למסרים ולרעיונות חדשים • זה הזמן לנהל דיון בשאלה לאן הולכים מכאן, גם בהפגנות • זה הזמן להעלות לבמות נואמים שיכולים להצית את הדמיון שיכול להיות כאן אחרת
הכספים הקואליציוניים, שהיקפם הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח, אולי מהווים חלק קטן יחסית מתקציב המדינה העומד על כחצי טריליון ש"ח – אבל הם עדות מובהקת לאופן שבו המדינה, דרך חלוקת המשאבים שלה, מעודדת מגזריות ושבטיות במקום ממלכתיות, ושמה אותנו על המסלול המהיר לאוטונומיות.
ערכנו ניתוח השוואתי של ההסכמים הקואליציוניים ומצאנו מגמה מדאיגה וחסרת תקדים של חלוקת כספים למגזרים ספציפים וללא התייחסות לאוכלוסיות מוחלשות. במתן תקציבים שווים מבלי להעמיד שום דרישה או קריטריון המדינה מוותרת מיוזמתה על המנוף היחיד שלה כדי ליצר שוויון הזדמנויות מהותי – זה יעמיק את הפערים, זה יצמצם את הנגישות לחינוך איכותי וזה יגביר את תופעת המיון והסינון שתגביר את החלוקה המעמדית והעדתית.
איגדנו בשבילכם את כל המידע שאספנו וניתחנו, והתוכן שיצרנו על תקציב המדינה לשנת 2023
בחוק ההסדרים, פרק י' (צמצום השימוש במזומן) מוצע לצמצם את כמות המזומן בשוק ע"י קביעת חובת דיווח והגבלת הסכום שניתן להחזיק במזומן. חרף החשיבות בהגברת הפיקוח – החוק מחריג את מוסדות גמילות החסדים מהרפורמה באופן שמעלה ספק האם הטעם לכך הוא מקצועי.
תמונה – יואב גוטרמן מתוך אוסף התצלומים הלאומי
אחד הפרקים שנידון בחוק ההסדרים בימים אלו מבקש להקים קרן ארנונה שמטרתה להוזיל את מחירי הדיור. האמנם?
רבים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים של חלוקת של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכי הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת כיום.
בשבועות האחרונים דוברים שונים חוזרים ומזהירים מפני תרחיש אימים בדבר חלוקתה של ישראל לאוטונומיות. אלא שזה לא תרחיש עתידי – זו המציאות שבה אנחנו חיים. ה-"אוטונומיזציה"; של ישראל מתרחשת מול עינינו בתהליכים הדרגתיים של הטמעת מודל השבטים בתחומי חיים שונים, ומקבלת עיגון משמעותי בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים ובחוקים נוספים של נציגי הקואליציה, המונחים על שולחן הכנסת בימים אלו.
לרגל חג החירות, עיון מחודש בשני היבטים במורשתו ההיסטורית של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על יהדות, דמוקרטיה, ומה שביניהם.
את תקציב המדינה אופפת עמימות רבה. נדרשת עבודה מאומצת על מנת להבין לאן הולך הכסף שלנו – משלמי המיסים. מקבלי ההחלטות בונים על הקושי הזה – הם לא היו רוצים שנדע עד כמה התקציב הנוכחי הוא הכי מגזרי שידעה המדינה. בפרויקט חדשני מרכז מנור מנגיש את תקציב המדינה. יחד, נוכל לחקור לאן הולך הכסף – מה עלה, מה ירד ומה התנפח לממדי ענק
איך אפשר להסביר את הפער בין הדרישות בהסכמים הקואליציונים לביטול הרפורמה של שאשא ביטון וההצהרות בכניסתו לתפקיד של השר קיש, לבין מתווה הבגרויות שפירסם? ומה הקשר בינו לבין תהליך שיתוף הציבור שהוביל משרד החינוך
מתווה העם, שהונח על ידי נשיא המדינה בתום שבועות ארוכים של שיח מתמשך, מהווה בסיס ראוי לשיח אחראי בכנסת. דמיון רב קיים בין סעיפי המתווה לבין ההצעות שהובאו ב"מתווה מאזניים". הגדרת כללי משחק ברורים ורחבים, הכרחית להבטחת חוסנה של המדינה כיהודית ודמוקרטית לטווח הרחוק. לאור הקולות השונים בחברה הישראלית ובמפה הפוליטית, יש לראותו כנקודת התחלה חשובה בדרך להגעה להסכמה רחבה שתוציא את ישראל מהמשבר אליו היא צועדת.
